מפרקי הירכיים
מפרק הירך הוא מקום החיבור בין ראשה הכדורי של עצם הירך לבין שקע תואם בעצם האגן.
מפרקי ירכיים של ילודים הם סחוסיים וגמישים, והתגרמותם נמשכת חודשים רבים לאחר הלידה. חלק מהתינוקות נולדים עם בעיה במבנה מפרק הירך, שגורמת לקשר לקוי בין עצם הירך והאגן.
הסיבה לכך על פי רוב, היא שהשקע באגן לא עמוק דיו, ולכן לא יכול להכיל את ראש הירך. במקרה כזה יהיה המפרק בלתי יציב, ותיתכן בו פריקה חלקית או מלאה. בדרך כלל מבחינים בהגבלה בפישוק הירכיים, או שומעים "קליק", או חשים בחיכוך, שנובעים מהחלקה של עצם הירך על פני המפרק באגן. ברוב מכריע של מקרים חולף ה"קליק" מעצמו במהלך החודש הראשון לחיים.


4 3 2 1
דרגות חומרה של פריקת מפרק הירך עד פריקה מלאה (4)
הטיפול השכיח לתינוקות עד גיל 4-5 חודשים, הוא קיבוע הרגליים לצדדים באמצעות רצועות פאבליק שמאפשרות יכולת תנועה מסוימת. שיטה זו היא, בדרך כלל, אפשרות הטיפול הראשונה. אחוז הכישלונות בשיטה זו הינו עד 15%. לתינוקות מעל גיל 4-5 חודשים יינתן, לרוב, קיבוע ג'ורדן שבו הירכיים מקובעות לצדדים והשוקיים חופשיות לנוע. במידה ואין התקדמות בבניין המפרק, ייקבעו רגלי התינוק בגבס. אם גם טיפול זה לא יניב תוצאה משביעת רצון, תשקל אפשרות לבצע ניתוח. יש צורך במעקב ובבדיקות חוזרות כחלק ממהלך הטיפול בפריקה במפרק הירך.

קיבוע פישוק באמצעות רתמת פבליק

קיבוע פישוק באמצעות סד ג'ורדן
