2016 © כל הזכויות שמורות לשרי בומפלד  

תודות

שרי היקרה,

הגענו אלייך כשתומר היה בן 9 חודשים, תינוק היפוטוני ושקט, בכה בשקט והיה תינוק "נוח" מדי, לא זחל, לא התיישב וכשישב, לא החזיק את עצמו.
כבר בביקור הראשון הבנתי שהגעתי למקום הנכון. מיד אמרת שצריך לעבוד במקביל בשני כיוונים המוטורי והרגשי. ושהאחד גורר את השני. שמת לב שהוא לא מספיק רוצה להגיע לדברים וידעת איך להניע אותו. המגע שלך, ההקשבה, הסבלנות והניסיון הרב ניכרו מהרגע הראשון, ואכן תוך זמו קצר מאוד תומר התחיל לזחול במרץ על שש, לשבת, לעמוד וללכת סביב דברים, נהיה פעיל וקולני יותר. כאילו התעורר בבת אחת.
רציתי להודות לך על כל זה ועל כך שהיית איתנו לאורך כל הדרך ,עם תומר וגם איתי כאמא.

אין לי ספק שתומר לא היה מתקדם כפי שהתקדם אלמלא הגענו אלייך.
 

אשמח להמליץ או לספר על הטיפול לכל הורה שיהיה מעוניין אם תרצי להפנות.

טל - 054-3050530
תודה רבה!!
ט
ל

 

בס"ד

שלום,

ברכה ודוד הורים לאורי המקסים(-:

אורי נולד ב-21.5.15 בהריון בריא לחלוטין ולידה רגילה. עם הגיעו לגיל 6 חודשים התחלנו להבחין שחלק מהדברים שתינוקות בגילו עושים הוא עדיין לא שם. כעבור חודש בגיל 7 חודשים החל להתהפך לשני הצדדים ותפס במהירות את נושא "הגילגולים". בשיטה זו היה מגיע לכל מקום שהיה חפץ בו. עד גיל 9 חודשים לא קרה הרבה מבחינה התפתחותית וכל מה שידע לעשות הוא רק להתהפך לשני הצדדים.

פנינו למכון התפתחות הילד בירושלים והחל תהליך טיפול פרטני עבור אורי. הטיפול היה אחת לשבוע מדי בוקר שלישי לאורך שעה וחצי. כך, במהלך חודשים שלמים היינו חלק פעיל בטיפול. בגיל 11 חודשים לא קרה שום דבר במכון להתפתחות הילד ולא נעשה שום שיפור בהתפתחותו של אורי.

היינו מיואשים ועייפים מכל התהליך. יש לציין שנינו הורים עובדים במשרה מלאה כך שנעשו מאמצים כבירים לצאת כל בוקר שלישי למען הטיפול. התחלתי לנבור באתרי האינטרנט ולקרוא חומר היכול להסביר התופעה ולקבל תמונה מקיפה בנושא. בנוסף רצינו לראות אם יש מקרים נוספים הדומים לנו. עם החיפוש עלה האתר של שרי בומפלד ומיד התרשמתי מתוצאות הסיפורים.

קבענו פגישת היכרות במאי 2016 כשאורי היה בדיוק בן שנה. כל מה שידע אורי לעשות הוא להתהפך לשני הצדדים, להתגלגל, וישיבה לא עצמאית. (אנחנו היינו מושיבים אותו).

אחת לשבוע היינו מגיעים לשרי והשיפור החל לקרות מהר מאוד מהצפוי.

תהליך הלמידה של אורי היה מהיר מאוד. פעולה ומיד תוצאה.

תחילה אורי למד לעבור משכיבה לישיבה, ישיבה צידית, זקיפות הגב עם הישיבה. כל התהליך הנ"ל קרה מהר מאוד. תוך ארבע פגישות אורי עשה עצמאית את כל המעברים האפשריים.

לאחר מכן, הושקע הרבה בלימוד זחילת גחון. אורי לא הכיר את המושג "קדימה", נרתע משהיה ממושכת על הבטן ומהר מאוד התהפך לגב למקום הבטוח. היה צורך ללמד את אורי לשלוח ידיים קדימה ולדחוף ברגליים. הזחילה העצמאית  של אורי התרחשה במפתיע ולפרקי זמן קצרים. מהר מאוד אורי זנח את זחילת הגחון ועבר לזחילה על 6. כמו כן, הוא טיפס במהירות במדרגות והגיע לכל מקום שרצה. לקראת שלב ההעמדות, שרי התעקשה עם אורי בכל נושא הדחיפה של הרגליים שהיו רפויות מאוד מאוד. לאחר תקופה של תרגול הליכה על שש, אורי החל להיעמד עצמאית ולהתיישב חזרה בזהירות ובבטחה, וכיום הוא מתרגל הליכה סביב רהיטים ובתמיכה.

יש לציין שכל התהליך קרה תוך 5 חודשים בלבד. שרי טיפלה באורי באופן יוצא דופן. העקשנות והאמונה של שרי הן היו המפתח להצלחה של אורי. היו פעמים שכמעט הרמנו ידיים ושרי המשיכה שוב ושוב בשיטות הייחודיות שלה ואכן ההצלחה לא איחרה לבוא. אחד הדברים המרכזיים  שמשכו אותנו כהורים להגיע לשרי הוא הניסיון העצום שלה. יכולת הפיענוח שלה והבנת סיטואציות הייתה מרשימה. מהלך הטיפול היה מלווה בבכי מתמשך של אורי. הבכי לא היה מכאב פיזי שחש. כאשר שרי הייתה מפסיקה לגעת בו מייד פסק הבכי. התהליך דורש סבלנות, המון עבודה בבית, יישום ההנחיות שמקבלים משרי להמשך השבוע והמון כוח רצון. יש לזכור שמדובר בתינוק שמעבר לרצוננו שיהיה כמו כל הילדים גם הוא עצמו רוצה לעשות הדברים עצמאית. נשמח לענות לכל שאלה בשמחה

במייל- bless120@walla.co.il  או בנייד- 0526796927

לשרי,
הגענו אלייך משיטוט באינטרנט לאחר שאלה, בתנו השלישית אובחנה כבר בבית החולים לאחר הלידה עם פריקה ברגל שמאל, בדיקת אולטראסאונד שערכנו בגיל חודש אימתה את האבחנה ואלה אובחנה כבעלת דיספלסיות קשות בפרקי הירכיים והומלץ טיפול דחוף ברצועות.
לפי הממצאים צד אחד אובחן כ-2C והצד השני –3A .
היינו מאוד נסערים מהתוצאות ויום לאחר שהורכבו לאלה הרצועות הגענו אלייך,
בפגישה ממוקדת ונעימה, לאחר תשאול קצר, הדגמת לנו מספר תרגילים, פשוטים וקלים לביצוע והרגעת שהכול יהיה בסדר.
ביצענו את התרגילים מספר פעמים ביום באדיקות, ולמרבה ההפתעה לאחר חודש כאשר ערכנו בדיקת אולטראסאונד נוספת- הבדיקה יצאה תקינה לחלוטין.
אנו מודים לך מאוד על ההקשבה, הטיפול המדויק, המעקב ושהיית שם בשבילנו...
תודה על הכול!
ערן ,טל ואלה
במידה ותרצי להפנות אלי הורים לשוחח/ המלצה על הטיפול- בשמחה!
הטלפון של טל – 054-8898178

שלום שרי,

לפני כחודש וחצי באנו אליך עם תינוק בן 3 חודשים עם טורטיקוליס.

כבר אחרי הטיפול הראשון ועבודה מתמדת בבית, הטורטיקוליס השתפר פלאים, ואחרי עוד שני טיפולים ושלושה שבועות עבודה בבית,
הוא כבר נעלם לגמרי.

רצינו להודות לך על הטיפולים וההדרכה ולאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.

יעל, שי ואלונצ'יק סבח

שרי היקרה,

אנחנו מכירות כבר מעל לשלוש שנים.

תודה רבה על תקופה של:

אוזן קשבת, סבלנות, הרבה ידע וניסיון, מציאת הדרך להניע את בני ולהרגיע אותי, היצרתיות ובעיקר היחס האישי והחם.

עם כל אחד מילדיי ידעת מה לתת ואיך להפעיל, איך לחזק את מה שנדרש ולאתגר במקומות שראית שאפשר להתקדם.

ותמיד ידעת להרגיע אותי וללמד אותי את הדרך לצעד הבא. דרכינו לא נפרדות, אני בטוחה שאמשיך להעזר.

תודה רבה על הכל,

נעמי

שרי היקרה,

הגענו אליך לפני כמה חודשים, כאשר רואי, שלא בילה הרבה על הבטן ולא אהב את זה, למד לאט ובקצב שלו איך להתרגל לזה. לאט לאט הידיים, שהיו משוכות הרבה לאחור, התקרבו לאמצע, ורואי התחיל להתהפך ואפילו הפסיק לבכות.

בזכות הסבלנות והרוגע שהשרית באוויר הוא אף התחיל לחייך, ולבסוף, הרגע המיוחל הגיע - והוא התחיל לזחול!

אנו מודים לך על ההבנה, הסבלנות והנחישות - עשית עבודה מצויינת!

 

תודה רבה!

 

רואי, אתי ומושיקו

שרי היקרה,

היום אני בן שישה חודשים,

עולל סקרן עם המון ריגושים,

שאוהב המון נשיקות דגדוגים וחיבוקים,

ועכשיו גם יכול לשחק בכל המשחקים!

 

לא חסכת במאמץ ועבודה הראויה למחמאה,

ואנו מרגישים היטב את התוצאה!

עכשיו אני מביט לשני הצדדים וגם מסביב,

והכל בזכות הטיפול האדיב.

 

אני צופה באמא וגם היא רואה את התוצאות,

היא כל כך שמחה ובעיניה חיוך וגם קצת דמעות...

נכון שזה לא נס, אך בוודאי זה פלא,

כי היום כבר אין הרבה אנשים שכאלה,

כאלה שנותנים את הנשמה והלב,

והכל בשלווה ועם חיוך אוהב.

 

אז תודה לך באמת על הכל,

שיפרת את החיים של כולנו, ובגדול!

 

עומרי וכל משפחת ברונר-ורדי

לשרי,
תודה רבה על הסיוע וההשקעה בחניכתו של אלון.
לאורך כל הדרך ניכר היה, כי אין מדובר בפעילות לשם עבודה בלבד, אלא בהשקעה רבה וחמה מהלב והתוצאות בהתאם:
הדרכתך והנחייתך נתנו בידי אלון את הכלים לזחילה, עמידה ובהמשך להליכה.
כעת, מה שנותר הינו - לרדוף אחריו...
בהוקרה ובהערכה,

נורית ועודד כהן

את התודות שלי לשרי נדמה שלא אוכל לכמת במילים, התחושות וההוקרה שאני רוחשת לה טמונים בעשייה המדהימה שלה עם ביתי בהיותה בת שלושה חודשים בלבד .
שמי אוסי ואני אמא לאופיר ביתי הבכורה. אופיר נולדה עם טורטיקוליס, אבל אף אחד לא איבחן ואמר לי שיש לה בעיה. כשלושה שבועות לאחר הלידה, כאשר התחלתי לעמוד על דעתי... ראיתי שהיא כל הזמן שוכבת עם הראש לכיוון אחד. אופיר הייתה תינוקת שקטה, מה שנקרא תינוקת טובה, ישנה המון שעות ובכלל בשלושת השבועות הראשונים בקושי פקחה עיניים.

כאשר שאלתי את הרופא האם זה בסדר שהיא כל הזמן נוטה עם הראש לכיוון אחד ושהגוף שלה מקופל כמו C לצד ימין, הוא הסתכל עליה ומצא שהראש שלה פחוס בצד ימין ושלח אותנו לפיזיותרפיה.
בגיל חודשיים התחלנו את הטיפול הפיזיותראפי הראשון. כמו שהרופא הזהיר אותי, אופיר שעד כה הייתה תינוקת שקטה ונוחה לא הפסיקה לבכות וכאבי הלב החלו לפעום בי. בנוסף קיבלנו שעורי בית שהקפדתי לעשות שכן רציתי בטובתה של ביתי, אך אלו היו כואבים לאופיר והיא לא הפסיקה לבכות ואני בלב איתה.

הבטן שלי אמרה לי שאני חייבת למצוא פתרון אחר. התחלתי לחפש, עד שמצאתי את שרי דרך האינטרנט ושם היא כתבה כי הטיפול אינו כרוך בכאב. לאחר החלפת אי-מיילים בהם שאלתי שאלות, קבענו להיפגש.
הגענו לשרי כשאופיר בת שלושה חודשים. במפגש הראשון, אופיר הייתה רגועה, נתנה לשרי לעשות בה ככל הנדרש ובאורח פלא כבר באותו מפגש היה ניכר כי צורת הגוף (C) בה אופיר שכבה רוב היום התחילה להתיישר. אופיר, הילדה שאוהבת לישון וישנה הרבה שעות מן היממה, דווקא אצל שרי הייתה ערנית ביותר (כנראה הרגישה שהיא מתחילה לגלות עולם מכל הזויות ולא רק זווית אחת...).

מיד קבענו שעל מנת לטפל בבעיה מהר ככל האפשר ולפני חזרתי לעבודה נפגש לטיפולים דו שבועיים.
כבר לאחר הטיפול הראשון העיניים של אופיר שהיו כל הזמן חצי עצומות, החלו להיפתח ולאחר פחות משבועיים חל שיפור בהתפתחות שלה, היא התחילה להיות ערנית יותר שעות (רוב היום הייתה ישנה לפני כן – בגיל שלושה חודשים!!).
עד לחזרתי לעבודה נפגשנו פעמים בשבוע (כחודש וחצי) ולאחר מכן עברנו למפגשים פעם בשבועיים ואופיר התחילה להשלים את כל החסרים ולהדביק את הפער בהתפתחות שלה. היא התחילה לקשקש המון, להסתובב סיבוב ציר לשני הכיוונים, להתהפך לשני הכיוונים ועוד. עד גיל שישה חודשים הקפדתי על מפגשים קבועים בעוד לאחר מכן, כאשר ראיתי שההתפתחות תקינה היינו באים לשיפור וקידום התפתחות ולהרבה כיף כי לאופיר היה מאוד כיף עם שרי.

היום כאשר אופיר בת שמונה חודשים אי אפשר לדעת שהיה לה טורטיקוליס לפני חמישה חודשים. אופיר מתהפכת, עולה על שש, יושבת ויורדת מישיבה, ילדה פעלתנית, חייכנית ושמחה.

אלפי תודות לך שרי.

בהערכה רבה, אופיר ואמא אוסי.

אני הגעתי עם בתי נועה לשרי כשהייתה בת כמעט 10 חודשים ועדיין לא זחלה, לא עמדה על שש ולא ידעה להתיישב. את הטלפון של שרי קיבלתי מאחות בטיפת חלב והחלטתי לנסות ולראות אם זה יכול לעזור, וזה מאד עזר.
אחרי מפגש אחד, וכמובן אחרי שבוע עבודה בבית, נועה למדה לעמוד על שש, ואחרי המפגש השני היא למדה לזחול ולהתיישב.

אני בטוחה שמי שקוראת את זה כבר שמעה את כל מה שיש לשמוע על זחילה וכמה זה חשוב, אבל אני רוצה להגיד משהו נוסף. נועה צוחקת תוך כדי זחילה. היא סוף סוף יכולה להגיע לדברים שהיא רוצה, ושתינו רוצות להגיד על זה לשרי - תודה רבה .
היום נועה בת שנה וחודשיים והולכת לבד, מביאה לעצמה את הכוס מים ובאה להגיד לאמא ואבא שלום כשהם באים הביתה.
 
תודה רבה!
נועה, אלינה וסרגיי ברשנסקי

לשרי,

מזל טוב לרגל העלאת האתר לרשת.
זה המקום להודות לך על ההשקעה המקצועיות, התובנות, הסבלנות והאנושיות שעזרו למאיה להפוך לילדה פעלתנית, זריזה  ונמרצת.
תודה על האפשרות שנתת לנו ללמוד מהידע שלך.


תודה על העזרה, העידוד והתמיכה (גם כיום) 
ובעיקר - על הידיעה שתמיד יש למי לפנות.

מאחלים בני, טלי, מאיה ורוני ישינובסקי.

הגענו לשרי לליווי התפתחותי, כשניר היה בן חודשיים כמעט, וכאם טרייה ומעט היסטרית רציתי שמישהו ילווה אותי ויכוון אותי בהתפתחות התקינה של ניר, כי טיפת חלב לא תרמו לי מלבד לחץ נוסף ותסכול.
מהר מאוד שרי ראתה שלניר יש טורטיקוליס, אומנם קל, אך עדיין יכול לתסכל ולהשפיע על ההתנהלות של ניר עם עצמו.

שרי לימדה אותי איך לעזור לניר לחזק את הראש, לסובב אותו לשני הכיוונים, ובהמשך גם איך לחזק את היציבה שלו. והכול באווירה נעימה ואינטימית בעזרת גירויים ומשחקים, מהנה בשבילי ובמיוחד בשביל ניר.

היום ניר בן עשרה חודשים ואין זכר לטורטיקוליס. הילד פעלתן וסקרן, זוחל, יושב ועומד. ואין ספק שלשרי ולליווי ההתפתחותי חלק נכבד בכך.

תודה רבה.

 

יעל וניר

לשרי,

תודה על העזרה, ההכוונה,

העצות הטובות והסבלנות!

 

חג שמח

נועם, ענת ודורון

בגיל חודש כשאחות טיפת חלב נתנה את ההוראה "להתחיל להשכיב על הבטן בשעות הערות". ראיתי שאצל אסיא ביתי זאת לא חוויה טובה.

לא הבנתי איך כבר בגיל חודש תינוקת כבר שונאת לשכב על הבטן, הרי כל הזמן אומרים ששינה על הבטן היא השינה הטובה ביותר.

אסיא נולדה עם טונוס שרירים מוגבר. כבר כשנולדה, המיילדת אמרה "יש לך תינוקת חזקה". כל התינוקות יוצאים רכים ומעורסלים ואסיא שלי יצאה מתוחה ושרירית.

כשחיברתי בין מילותיה של המיילדת והשכיבה על הבטן החלטתי לטפל בבעיה ולעזור לאסיא. התעניינתי במספר מסגרות שמעבירות ליווי התפתחותי והחלטתי שאסיא ואני צריכות מסגרת קטנה, מסגרת טיפולית מקצועית.

פגשתי את שרי דרך מ.מ.ש. שרי אבחנה את אסיא ומלווה אותנו מזה 8 חודשים. שרי לימדה אותי איך להקל ולפצות את אסיא על ידי תנועות ומגע שהטונוס המוגבר מקשה עליה.

היום אסיא בת 10 חודשים, עומדת בכוחות עצמה ותיכף רוצה להתחיל ללכת.

בבוקר, בביקור אצל רופא ההתפתחות של טיפת חלב, אמר לי הרופא: "היא אפילו מתקדמת לגילה". ואת זה היה כיף לשמוע.

תודה!

 

עומרית ואסיא

השתתפתי בסדנת ליווי התפתחותי עם בתי תמר, כשהייתה בת  חודשיים ואין בפי מספיק מילים להודות לך. כל השבוע חיכינו לפעילות בסדנה. האווירה הייתה מאוד נעימה. למדתי רבות איך להפעיל את תמר וגם היא למדה איך להפעיל את עצמה.
תודה רבה!

יסמין שדה
ותמר שפירא

מקורות למאמרים:

"התפתחות הילד בגיל הרך", מירי רצון, הוצאת ברקאי ספרים.

"את וילדך", ד"ר פנחס שרשבסקי, הוצאת א. לוין אפשטין בע"מ.

"הגוף והתנהגות בוגרת", משה פלדנקרייז.

מכתב תודה מהוריה של שי:

אנחנו זוג צעיר עם תינוקת ראשונה מתוקה, שגילו לה פריקת ירך רמה 3 בגיל חודש וחצי.

הרופא (שבחרנו בו לאחר שהבנו כי מדובר במומחה אחד הגדולים בתחום) היה קר וחם מזג, יצאנו ממנו המומים ולא מבינים. הדבר היחיד שידענו זה שהמתוקה שלנו צריכה להסתובב עם רצועות עור חותכות ולא נעימות במשך 6 שבועות לפחות!!

כצפוי היא קיבלה את זה נורא ואיום. בתור תינוקת שקטה ורגועה- היא לא הפסיקה לבכות, ואני יחד איתה..

 

לשרי הגענו דרך האינטרנט,  כבר משיחת הטלפון הראשונה היה מובן שמדובר במושיעה שלנו.

בשונה מהרופא- דיברה בנחת, הסבירה הכל וענתה לכל שאלה. ואף סיפרה כי יש רצועות טובות ונוחות יותר ממה שהרופא שלח אותנו לקנות, מרופדות ופחות מכאיבות.

 

הגענו לשרי עם הרבה ציפיות- והיא לא אכזבה. 

הסבירה לנו מה בעצם יש לבת שלנו, ומה אנחנו נעשה מעכשיו על מנת לעזור לה.

לא שללה את טיפול הרופא, אלא כתוספת מחזקת לאורך הדרך.

לימדה אותנו את התרגילים עם הרבה סבלנות, התעקשה כי כל אחד מאיתנו ינסה עד שיהיה בטוח שקלט כל תרגיל, והכל בנועם.

 

גם לאחר שיצאנו מלאי תקווה וחדורי מוטיבציה- לא עזבה ומידי כמה ימים התעניינה ושאלה מה קורה ואיך מסתדרים. ביררה את תאריכי הביקורות ותמיד שאלה ושמחה יחד איתנו בכל פעם שהייתה התקדמות.

 

גם כשלא היינו מרוצים מהרופא, המליצה לנו על דוקטור נוסף שמתעסק בעניין, וכשלא הצלחנו להשיג תור למרפאה שלו דאגה אישית לתור בשבילנו.

(מסיבות טכניות של קופת חולים מסוימת - נשארנו לבסוף עם הרופא הראשון)

 

ברוך ה' היום המתוקה כבר בת שלושה חודשים- והכל מאחורינו!

(למרות שהרופא לא האמין בנו וחשב שנצטרך עוד להמשיך- בבדיקת האולטרה-סאונד גילינו כי הכל תקין ואפשר להוריד את הרצועות לגמרי :)

 

לא רק ששרי עזרה פיזית לבת שלנו (מאוד הקפדנו על התרגילים), היא גם עזרה לנו נפשית, להתגבר על הלחץ ונתנה אור בקצה המנהרה. והכל בנחת ושמחה!

 

ממליצים בחום לכל המתלבטים- תקפצו לשרי,

לא תתחרטו!