מפרקי הירכיים
מפרק הירך הוא מקום החיבור בין ראשה הכדורי של עצם הירך לבין שקע תואם בעצם האגן.
מפרקי ירכיים של ילודים הם סחוסיים וגמישים, והתגרמותם נמשכת חודשים רבים לאחר הלידה. חלק מהתינוקות נולדים עם בעיה במבנה מפרק הירך, שגורמת לקשר לקוי בין עצם הירך והאגן.
הסיבה לכך על פי רוב, היא שהשקע באגן לא עמוק דיו, ולכן לא יכול להכיל את ראש הירך. במקרה כזה יהיה המפרק בלתי יציב, ותיתכן בו פריקה חלקית או מלאה. בדרך כלל מבחינים בהגבלה בפישוק הירכיים, או שומעים "קליק", או חשים בחיכוך, שנובעים מהחלקה של עצם הירך על פני המפרק באגן. ברוב מכריע של מקרים חולף ה"קליק" מעצמו במהלך החודש הראשון לחיים.
4 3 2 1
דרגות חומרה של פריקת מפרק הירך עד פריקה מלאה (4)
הטיפול השכיח לתינוקות עד גיל 4-5 חודשים, הוא קיבוע הרגליים לצדדים באמצעות רצועות פאבליק שמאפשרות יכולת תנועה מסוימת. שיטה זו היא, בדרך כלל, אפשרות הטיפול הראשונה. אחוז הכישלונות בשיטה זו הינו עד 15%. לתינוקות מעל גיל 4-5 חודשים יינתן, לרוב, קיבוע ג'ורדן שבו הירכיים מקובעות לצדדים והשוקיים חופשיות לנוע. במידה ואין התקדמות בבניין המפרק, ייקבעו רגלי התינוק בגבס. אם גם טיפול זה לא יניב תוצאה משביעת רצון, תשקל אפשרות לבצע ניתוח. יש צורך במעקב ובבדיקות חוזרות כחלק ממהלך הטיפול בפריקה במפרק הירך.
קיבוע פישוק באמצעות רתמת פבליק
קיבוע פישוק באמצעות סד ג'ורדן
קיבוע פישוק באמצעות כרית
קיבוע פישוק באמצעות גבס ספיקה
הקשר בין תנועות העובר לבין התפתחות מפרקי הירכיים
התפתחות לא תקינה של מפרקי הירכיים נמצאה קשורה לתנאים ברחם כמו:
-
מנח בפיתול (יכול לגרום גם לטורטיקוליס)
-
מיעוט מי שפיר
-
הריון ראשון (רחם לא גמיש)
-
עוברים תאומים
-
פגים
-
עובר שמשקלו מעל 5 ק"ג
-
עובר עם שיתוק מוחין
-
בעיות בחוט השדרה או הפרעות אחרות בשרירים או בעצבים.
-
מנח עכוז
תנאים אלה מגבילים את תנועת העובר ברחם. אפשר לשער לכן, שתנועת העובר ברחם היא תנאי חשוב להתפתחות תקינה של מפרקי הירכיים. אפשר גם לשער, שתנועת הילוד חשובה לא פחות להמשך התפתחותם התקינה של מפרקי הירכיים. חשובה במיוחד תנועתיות התינוק כשהוא שוכב על הבטן, משום שיש בתנוחה זו התנגדות של הקרקע לתנועות רגליו, שיוצרת דחיסה ותנועה בתוך מפרקי הירכיים, שהם גירוי נחוץ להתעצבותם התקינה.
טיפול ללא אביזרים במפרקי הירכיים
ברור, מן הסתם, שקיבוע רגלי התינוק, לעיתים אף למספר חודשים, מעכב את התפתחותו התנועתית. הטיפול ללא קיבוע רגלי התינוק מתבסס על עקרונות של דחיסה ותנועה שמעודדים את בניית מפרקי הירכיים. הורי התינוק לומדים לבצע את הטיפול בפגישה אחת ומיישמים אותו בשגרת יומו של התינוק. במידה ונדרש מבחינה רפואית שימוש בעזרים כמו כרית, רתמת פאבליק או קיבוע ג'ורדן, רצוי ומועיל לשלב עם העזרים השונים את הטיפול כדי לקצר את משך השימוש בעזרים, לשפר את יעילות הטיפול ולהחזיר מוקדם ככל האפשר את חופש התנועה לתינוק. כל זה נעשה ללא כאב ותוך הענקת תחושה של נוחות ונינוחות לתינוק.
-
הטיפול כולל:
-
חיזוק שרירי הירכיים והאגן
-
הפעלת מפרקי הירכיים בתנוחות שונות
-
תנועה ודחיסה באופנים שונים
-
מכתב תודה מאמא של אלה
לשרי,
הגענו אלייך משיטוט באינטרנט לאחר שאלה, בתנו השלישית אובחנה כבר בבית החולים לאחר הלידה עם פריקה ברגל שמאל, בדיקת אולטראסאונד שערכנו בגיל חודש אימתה את האבחנה ואלה אובחנה כבעלת דיספלסיות קשות בפרקי הירכיים והומלץ טיפול דחוף ברצועות.
לפי הממצאים צד אחד אובחן כ-2C והצד השני –3A . תחזית הרופא הייתה שהשיפור המקווה במצב המפרקים יבוא לידי ביטוי תוך 2-6 חודשים.
היינו מאוד נסערים מהממצאים ומהתחזית, ויום לאחר שהורכבו לאלה הרצועות הגענו אלייך,
בפגישה ממוקדת ונעימה, לאחר תשאול קצר, הדגמת לנו מספר תרגילים, פשוטים וקלים לביצוע והרגעת שהכול יהיה בסדר.
ביצענו את התרגילים מספר פעמים ביום באדיקות, ולמרבה ההפתעה לאחר חודש כאשר ערכנו בדיקת אולטראסאונד נוספת- הבדיקה יצאה תקינה לחלוטין.
אנו מודים לך מאוד על ההקשבה, הטיפול המדויק, המעקב ושהיית שם בשבילנו...
תודה על הכול!
ערן ,טל ואלה
במידה ותרצי להפנות אלי הורים לשוחח/ המלצה על הטיפול- בשמחה!
הטלפון של טל – 054-8898178
סיפורו המפתיע של טומי
ההורים של טומי הגיעו אלי מטבריה כשבנם היה בן חודשיים וחצי, בשל פריקה דו-צדדית במפרקי ירכים. בצד השמאלי פריקה בדרגה 3A ובצד הימני פריקה בדרגה 2A. בזמן תנועה של הרגל נשמע קליק במפרק הירך שהצביע על מצב חופשי מדי של המפרק.
טומי היה במנח עכוז ברחם מהחודש החמישי להריון. מיד אחרי הלידה טופל טומי בהחתלה משולשת למשך שבועיים, אך לא אובחן שיפור במצבו. הדמיית אולטרה-סאונד בגיל שבועיים הראתה שמצב מפרקי הירכיים של טומי היה 3A ברגל שמאל, ו-2A ברגל ימין. (ראו איור דרגות חומרה של פריקת מפרק הירך בתחילת המאמר). כשהיה בן שלושה שבועות הוא עבר לטיפול ברתמת פאבליק למשך ארבעה שבועות. הטיפול לא הביא לשיפור כלשהו במפרקי הירכיים של טומי. הרופא קבע עוד שלושה שבועות טיפול ברתמת פבליק בתקווה לשפר את המצב.
לסיכום: לאחר 8 שבועות של טיפול, מצב מפרק ירך שמאל נותר 3A ומצב מפרק ירך ימין נותר 2A.
בשלב זה התקשרה אלי אמא של טומי מתוך דאגה שאולי יידרש טיפול ממושך, במידה ולא יהיה שיפור, שבו יינקטו אמצעים מחמירים יותר (האמצעים הנוספים לטיפול במפרקי הירכיים בתינוקות הם קיבוע ג'ורדן, גיבוס וניתוח). טומי הגיע אלי כשנותרו שבועיים בלבד (!!) עד לבדיקה הבאה. הדרכתי את ההורים כיצד לטפל בו עם הרתמה ובלעדיה, ונפרדנו בתקווה שלמרות שנותר זמן טיפול כה קצר, נצליח לשחרר את טומי מהרתמה.
כעבור שבועיים התקשרה אלי אמא של טומי בהתרגשות ובישרה שמפרקי הירכיים תקינים, ואין צורך יותר ברתמת פאבליק. האימא סיפרה שהאורטופד הופתע מהשיפור המשמעותי, וכשגילתה לו, שבנוסף לרתמה הוא טופל בשיטה אלטרנטיבית, ביקש מהם האורתופד להראות לו מה הם עשו. הוא אמר: ''אני רואה שמה שאתם עושים עושה טוב לטומי, ולכן תמשיכו ככה עד לביקורת הבאה''...
סיפורה של רונה
רונה הגיעה אלי כשהייתה בת 6 חודשים בעקבות אבחון שראש עצם הירך הימני שלה לא נמצא במקומו בשקע האגן. מדברי האם, אי תקינות המפרק אובחנה עם הולדתה של רונה. כשהייתה בת חודשיים קובעו רגליה לצדדים ברתמת פאבליק למשך חודשיים. משהוסרו הרצועות בגיל 6 חודשים, התברר שתקינות המפרק עדיין גבולית. האורטופד איפשר לה ארכה של 4 – 6 שבועות לשיפור המפרק, או לקיבוע חוזר של הרגליים.
בפרק זמן זה הגיעה רונה אלי, בתקווה שטיפול אצלי ייתר קיבוע חוזר של רגליה.
בעבודתי עם רונה מצאתי שפלג גופה התחתון – האגן, מפרקי הירכיים והרגליים, לא מתפקדים ביעילות ובנמרצות כפי שמצופה בשלב זה של התפתחותה (כנראה בשל הקיבוע). רונה כמעט שלא השתמשה ברגליה וניכרה בהן ובמפרקי הירכיים חולשה. בנוסף, שמתי לב שקיים טורטיקוליס (היא העדיפה להפנות את ראשה בעיקר לכיוון אחד. מתברר שבמקרים רבים, פריקה במפרק הירך וטורטיקוליס מופיעים יחד, וקשורים למנח ברחם).
הטיפול ברונה התמקד בתנועת האגן ועמוד השדרה, בחיזוק הרגליים ובתפקודן, ובגירוי לתנועה כוללת שתהיה מאורגנת ויעילה.
בתום 6 שבועות של טיפול, אובחן בצילום רנטגן שהמפרק תקין לחלוטין. כמו כן תנועת הראש השתפרה מאד.
השיפור המהיר במפרקי הירכיים של מתן
ההורים של מתן הגיעו אלי כשהיה בן שמונה שבועות. בבדיקה שנעשתה לו בגיל שישה שבועות, התברר ששני מפרקי הירכיים שלו לא תקינים – מפרק ירך ימין היה 2A, ומפרק ירך שמאל 2C. להפתעתי, למרות הממצאים הללו, הרופא נתן הזדמנות לשיפור מצב המפרקים במשך שלושה שבועות ללא שימוש באביזרים. מהמפגש אצלי ועד לביקורת הבאה נותרו תשעה ימים בלבד לתרגול שיטת הטיפול בדחיסה ובתנועה. הייתי ספקנית וסקרנית לגבי הצלחת הטיפול בזמן כל כך קצר, והכנתי את ההורים לכך. להפתעתי, כעבור תשעה ימים, הודיעה לי האם בשמחה, שיש שיפור משמעותי במפרק ירך שמאל – הוא השתנה מדרגה של 2C ל2A !!! הביקורות הבאות המשיכו להצביע על שינויים מהירים. בתום חודש ושבוע מפרק ירך ימין הוגדר כתקין, ומפרק ירך שמאל היה קרוב מאד למצב תקין!! בביקורת האחרונה שנעשתה כעבור חודש מפרקי ירכיים נמצאו תקינים לחלוטין! שמחתי מאד בשביל מתן שהגיע לכך ללא קיבוע באביזר כלשהו..
עצב הירך של ה.
ה. הגיעה אלי בגיל שבעה חודשים. בהיותה בת 4.5 חודשים החלה להיות מטופלת ברצועות פבליק, בעקבות בדיקת אולטרה סאונד שנמצאה בה פריקה דו-צדדית: מפרק ירך ימין –TYPE D ומפרק ירך שמאל .2A- אובחנו גם פישוק לא מלא ברגל ימין, אורך לא שווה של הרגליים, ומפרק ירך ימין לא יציב. נאמר לאם שבמידה והטיפול ברצועות פבליק לא יוביל לתוצאות חיוביות, יידרש אשפוז בבית חולים לצורך חיתוך גיד לשם הגדלת פישוק וגיבוס.
הסיבה לבואה של ה. לטיפול, הייתה חוסר תנועה ברגלה הימנית כתוצאה משיתוק זמני בעצב הירך Femoral Nerve Palsy. במצב כזה, גם לאחר הורדת רצועות פבליק, הרגל נשארת כפופה ורפויה ללא יכולת תנועה. השיתוק ברגל הופיע זמן קצר אחרי התקנת הרצועות. למרות השיתוק, הרופא לא הורה מיד לשחררה מהרצועות, אלא כעבור חודש וחצי. ה. הגיעה אלי לטיפול כשהיא ללא רצועות פבליק במשך כעשרה ימים. השיתוק ברגלה הימנית של ה. ארך אפוא כארבעים יום עד שהגיעה לטיפולי...
ה. קיבלה שני טיפולים והאם הודרכה על אופן המשך הטיפול בבית.
טיפול במשך שבועיים וחצי החזיר את התפקוד לרגל, הביא לשיפור בפישוק, לייצוב במפרק ולהשוואת אורך הרגליים. הצורך באשפוז, בניתוח ובגיבוס התייתר. האם דיווחה בשמחה ששתי הרגליים נעות באופן דומה, וקשה להבחין מי מהן לא יכלה לזוז!!
בדיקת אולטרה סאונד הראתה שמפרק ירך שמאל תקין, ומפרק ירך ימין במצב של B2. ה. המשיכה בטיפול בקיבוע ג'ורדן מבלי שחזר השיתוק ברגל.
מכתב תודה:
אנחנו זוג צעיר עם תינוקת ראשונה מתוקה, שגילו לה פריקת ירך רמה 3 בגיל חודש וחצי.
הרופא (שבחרנו בו לאחר שהבנו כי מדובר במומחה אחד הגדולים בתחום) היה קר וחם מזג, יצאנו ממנו המומים ולא מבינים. הדבר היחיד שידענו זה שהמתוקה שלנו צריכה להסתובב עם רצועות עור חותכות ולא נעימות במשך 6 שבועות לפחות!!
כצפוי היא קיבלה את זה נורא ואיום. בתור תינוקת שקטה ורגועה- היא לא הפסיקה לבכות, ואני יחד איתה..
לשרי הגענו דרך האינטרנט, כבר משיחת הטלפון הראשונה היה מובן שמדובר במושיעה שלנו.
בשונה מהרופא- דיברה בנחת, הסבירה הכל וענתה לכל שאלה. ואף סיפרה כי יש רצועות טובות ונוחות יותר ממה שהרופא שלח אותנו לקנות, מרופדות ופחות מכאיבות.
הגענו לשרי עם הרבה ציפיות- והיא לא אכזבה.
הסבירה לנו מה בעצם יש לבת שלנו, ומה אנחנו נעשה מעכשיו על מנת לעזור לה.
לא שללה את טיפול הרופא, אלא כתוספת מחזקת לאורך הדרך.
לימדה אותנו את התרגילים עם הרבה סבלנות, התעקשה כי כל אחד מאיתנו ינסה עד שיהיה בטוח שקלט כל תרגיל, והכל בנועם.
גם לאחר שיצאנו מלאי תקווה וחדורי מוטיבציה- לא עזבה ומידי כמה ימים התעניינה ושאלה מה קורה ואיך מסתדרים. ביררה את תאריכי הביקורות ותמיד שאלה ושמחה יחד איתנו בכל פעם שהייתה התקדמות.
גם כשלא היינו מרוצים מהרופא, המליצה לנו על דוקטור נוסף שמתעסק בעניין, וכשלא הצלחנו להשיג תור למרפאה שלו דאגה אישית לתור בשבילנו.
(מסיבות טכניות של קופת חולים מסוימת - נשארנו לבסוף עם הרופא הראשון)
ברוך ה' היום המתוקה כבר בת שלושה חודשים- והכל מאחורינו!
(למרות שהרופא לא האמין בנו וחשב שנצטרך עוד להמשיך- בבדיקת האולטרה-סאונד גילינו כי הכל תקין ואפשר להוריד את הרצועות לגמרי :)
לא רק ששרי עזרה פיזית לבת שלנו (מאוד הקפדנו על התרגילים), היא גם עזרה לנו נפשית, להתגבר על הלחץ ונתנה אור בקצה המנהרה. והכל בנחת ושמחה!
ממליצים בחום לכל המתלבטים- תקפצו לשרי,
לא תתחרטו!
סיפורו של נכדי טלטל עבר בדיקת אולטרה סאונד שגרתית כשהיה בן 6 שבועות. בבדיקה התברר שהשקעים באגן שאליהם אמורים להיכנס ראשי עצמות הירכיים, לא עמוקים דיים (2A). עקב כך הפישוק ברגליו היה מוגבל. נקבעה לטל בדיקה נוספת כעבור 6 שבועות, שבה יוחלט אם לקבע את רגליו. אני, ובהנחייתי גם הוריו, נרתמנו לפעולה. במשך שישה שבועות הפעלנו את מפרקי הירכיים של טל בתנוחות שונות, ועודדנו אותו לתנועה באופנים שונים, כדי שיווצר גירוי נכון לעיצובם של מפרקי הירכיים. התמדנו בכך כל יום, ולשמחתנו התבשרנו בבדיקת רופא חוזרת, שמפרקי הירכיים של טל תקינים לחלוטין.כך נחסך מטל טיפול של קיבוע הרגליים לצדדים באמצעות רצועות.
טל עם אביו
ספורה של גל
גל הגיעה אלי, בשל טורטיקוליס, כשהייתה בת שלושה שבועות (גם אחיה הגדול טופל אצלי מאותה סיבה). התברר לי, שבנוסף לטורטיקוליס, יש לגל אי-תקינות במפרקי הירכיים – הן בשקעים שבאגן, והן בראשי עצמות הירכיים – מה שמכונה –עצמות ירכיים ללא גרעינים.
עד לבדיקה הבאה, שבה יוחלט לגבי המשך טיפול במידה ולא יהיה שיפור, נותרו חמישה שבועות. הנחיתי את אמה של גל איך להפעיל את מפרקי הירכיים של ביתה. בבדיקה שנערכה כעבור חמישה שבועות התברר, להפתעתו של הרופא ולשמחתה של האם, שמפרקי הירכיים הם כעת תקינים. הרופא אמר: "לפי מצב המפרקים בבדיקה הקודמת, לא ציפיתי לשיפור כל- כך משמעותי". (!!!)
כך נחסך גם מגל קיבוע המפרקים ברצועות!
שלום שרי, זו שירי ברקי.
לפני שנה היינו אצלך עם בתנו אלה התינוקת שהיו לה רצועות פבליק ועזרת לנו מאוד עם תרגילים שקיצרו את זמן הרצועות וזירזו את הטיפול מאוד!
לאחר מכן גילינו שגם לבן ה 3 שלנו יש את הבעיה, המליצו לנו על ניתוח... לא יודעת אם את זוכרת אבל התייעצתי אתך על כך ובהמלצתך הגענו לרופא שאמר לא לנתח אלא לחכות 9 חודשים ולראות מה קורה...בינתיים עשיתי גם עם בן השלוש הרבה מהתרגילים שלך ליתר ביטחון.
היום עשינו צילום נוסף והיינו שוב אצל הרופא והמצב שלו מאוד השתפר! כמעט תקין לגמרי. צריך רק להמשיך לעקוב עוד שנה.
רציתי גם לעדכן אותך וגם להודות לך מאוד! בזכותך הגענו לרופא הנכון, ומי יודע, אולי התרגילים גם עזרו למרות שמדובר בילד גדול (עכשיו כמעט בן 4). תודה רבה רבה על הכל!!!
מקווה שתמשיכי בעבודת הקודש ובעזרה הגדולה שלך לבעיית מפרקי ירכיים של ילדים, גם בתרגילים וגם בהבנה הגדולה בנושא ובהפניה לאנשים נכונים. בשבילנו זו הייתה ברכה להגיע אליך. תודה רבה!!
פישוק יתר במפרקי הירכיים אצל תינוקות
פישוק יתר במפרקי הירכיים אצל תינוקות יכול להיגרם גם בשל גמישות יתר בשרירים, וגם בגלל רצועות וגידים ארוכים מדי. מפרקי הירכיים במצב כזה לא מיוצבים מספיק, וטווח התנועה שלהם גדול מדי. אפשרות לשינוי מתח פנימי ברצועות ובגידים מוגבלת מאד. לעומת זאת ניתן לחזק את השרירים ולשפר בכך, במידה מסוימת, את יציבות המפרקים.
תינוק עם פישוק יתר במפרקי הירכיים יכול לשכב על גחונו כשביטנו שטוחה לגמרי על המזרון ורגליו מפוסקות וכפופות לצדדים. האפשרות ליישר את הרגליים לא ברורה לו בהכרח.
שכיבה בצורה זו עלולה ליצור קושי בפעולות כמו הרמת ראש, גלגול וזחילה. פיסוק יתר ברגליים יכול להצביע על גמישות יתר כללית, ואולי גם על היפוטוניה
מפרקי הירכיים בשכיבה על הבטן
קשיים שמתעוררים כתוצאה מפישוק יתר:
הרמת ראש וחזה - אי יישור הרגליים מקשה מאד על הרמת פלג הגוף העליון. הרמה של הראש והחזה כשהרגליים כפופות לצדדים, גורמת להקשתת יתר במותנית.
גלגול והעברות משקל- מפרקי ירכיים וברכיים שכפופים לצדדים, מקשים על התינוק בהעברות משקל ובגלגול מהבטן לגב.
זחילת גחון - זחילה יעילה על הגחון דורשת כיפוף ויישור לסירוגין של הרגליים. כשזה לא קורה, יבחר התינוק אופני זחילה יעילים פחות.
זחילה על שש – זחילת שש נעשית בנוחות כשהפישוק בין הברכיים הוא ברוחב מפרקי הירכיים. פישוק יתר מקשה ואף יכול לעכב זחילת שש.
הליכה – הליכה בפישוק רחב מדי היא מגושמת ונוקשה ומצריכה יותר מאמץ.
כדי לשפר מצב של פישוק יתר במפרקי הירכיים נפעיל את התינוק בתנוחות שונות, שתאפשרנה לו לחוות יישור של מפרקי הירכיים והברכיים. כמו כן, נגרה אותו לתנועה שתחזק ותייצב את מפרקי ירכיו. מהר מאד נראה שהתינוק מיישם את מה שתורגל ומדביק את העיכוב בהתפתחותו התנועתית.
יישור וכיפוף רגליים בגלגול
יישור הרגל בשכיבה על הבטן
פישוק מוגבל במפרקי הירכיים
היפרטוניה (טונוס שרירים מוגבר), עלול להקטין את טווח התנועה במפרקי הירכיים ולהגביל את גודל הפישוק. פישוק מוגבל ברגליים מגביל את תנועת האגן ועמוד השדרה ובאופן כללי את חופש התנועה. וויסות טונוס השרירים יאפשר את הגדלת הפיסוק ברגליים וישפר את התנועתיות כולה.
סיפורה של גילי
גילי הגיעה אלי כשהייתה בת חצי שנה, בשל פישוק מוגבל במפרקי הירכיים. הדמיית אולטרסאונד הראתה שמפרקי הירכיים תקינים. הרופא המליץ על החתלה כפולה ומעקב. הוריה של גילי העלו בפני את החשש שהבת שלהם היפרטונית (נוקשה), דבר שהתברר כנכון. נוקשות שרירית מקשה על חופש התנועה של המפרקים, ועל הפרדה תנועתית בין החזה והאגן.
בפגישה הראשונה התמקדתי בוויסות הטונוס (המתח) השרירי של גילי, ולקראת סוף הפגישה ניכר היה לעין שהפישוק ברגליה השתפר מאד. חשוב לציין, שטונוס שרירי נמוך או גבוה, הוא תכונה מולדת שאי אפשר לבטלה אך בהחלט ניתן לשפרה.
מוגבלות התנועה בין האגן והחזה הקשתה על גילי להתגלגל ולזחול על הגחון, ההגבלה במפרקי הירכיים הקשתה עליה בזחילה ובישיבה מאוזנת, נוקשות הכתפיים והשכמות הקשתה עליה בשליחת הידיים ובשימוש בכפות הידיים, נוקשות הברכיים הקשתה על העמדות, התיישבות והליכה.
יכולת התנועה של גילי הלכה והשתפרה במהלך המפגשים השבועיים, והתנהלותה נעשתה חופשית ומגוונת. כשמלאה לה שנה, השיגה גילי את כל אבני הדרך הנחוצות לשלב זה בהתפתחותה. בבדיקה חוזרת אצל הרופא נאמר להוריה של גילי שהפישוק ברגליה תקין .
