2016 © כל הזכויות שמורות לשרי בומפלד  

יש לתינוקות רצף התפתחות אוניברסלי שכולל אבני דרך סדורות. התינוקות מתקדמים על רצף זה בקצב אינדיבידואלי. אבל אם מתברר שיש עיכוב התפתחותי משמעותי, צריך לנסות לקדם את התפתחות התינוק ולמצות את הפוטנציאל שקיים בו במלואו. בכך נמנע מהתינוק תסכול וסבל מיותרים. 

סיבות שונות יכולות לגרום עיכוב התפתחותי, ומקורו יכול להיות קוגניטיבי (תפיסתי), רגשי או מוטורי (תנועתי).

כאשר תינוק מתקדם מבחינה מוטורית, נבחין, לרוב, באותו זמן גם בשינוי לטובה מבחינה רגשית ומבחינה קוגניטיבית. אחת התופעות שחוזרת על עצמה אצל תינוקות שבאים אלי בשל עיכוב התפתחותי, שממחישה את הקשר הרב-מערכתי, היא צמיחת שיניים. נוכחתי לראות, בלא מעט מקרים, שאצל תינוקות עם עיכוב התפתחותי ניכר, גם צמיחת השיניים מעוכבת, וכשההתפתחות התנועתית מואצת ישנה האצה גם בצמיחת השיניים.

מכיוון שאני עוסקת בליווי ובקידום תנועתי של תינוקות, אתייחס למרכיב המוטורי של עיכוב התפתחותי אצל תינוקות. להלן מספר סיבות שיכולות לגרום עיכוב התפתחותי בתנועת תינוקות:

טונוס שרירים נמוך. טונוס שרירים נמוך מתבטא בחולשה שרירית, שמקשה על התינוק בהתפתחותו התנועתית. הטיפול יתמקד, לכן, בחיזוק השרירים, ובלימוד של תנועה נכונה ויעילה שמסתמכת יותר על תמיכת השלד, ופחות על מאמץ השרירים.

טונוס שרירים גבוה. טונוס שרירים גבוה גורם לנוקשות של הגוף. כתוצאה מכך לא מתאפשרת לתינוק תנועה קלה ונוחה. הטיפול יתמקד במגע ובהפעלת התינוק בסוגי תנועה שמורידים את הטונוס לרמה שתאפשר לו תנועה משוחררת וקלה יותר.

שכיבה ממושכת על הגב. שכיבה על הגב היא תנוחה שלא מעודדת תנועה ומאמץ. כתוצאה מכך יש סיכוי שהתינוק לא יתחזק מספיק, ולא יפתח מיומנויות שיכשירו אותו בקצב הנכון להמשך התפתחותו. ישנה גם סבירות שהתנועות שירכוש לא תהיינה יעילות מספיק.

בעיה במערכת שיווי המשקל. מערכת שיווי המשקל מאותגרת ומתפתחת עם התנועות ושינויי התנוחות שהתינוק מבצע. כשישנה בעיה במערכת שיווי המשקל, התינוק פוחד ונרתע מתנועה במרחב. הימנעות זו מחמירה את הבעיה, ויוצרת חסך בהתנסויות שחשובות להתפתחותו.

רגישות יתר. רגישות יתר יכולה לגרום לרתיעה ממגע ומשינויים. התינוק יירתע ויפרוץ בבכי מכל הצעה לבצע שינוי במה שמוכר וידוע לו. הוא יגלה התנגדות נמרצת ועקשנית לתנוחות ולהתנסויות חדשות.

העדפת צד. העדפת צד לא מאפשרת תנועה יעילה, שמשתפת את כל איברי הגוף בהרמוניה. תנועה לא יעילה דורשת מאמץ יתר. התאמצות יתר עלולה לבלום את הרצון של התינוק להתקדם.

הגנת יתר של ההורים. הגנת יתר מונעת מהתינוק התנסויות שחשובות להתפתחותו,ועלולה לבלום את הסקרנות וההרפתקנות שחבויות בו. ניסיונות כושלים, אכזבות ותסכולים אמורים לפתח את הנחישות וכוח הרצון של התינוק. התגברות על קשיים מחזקת את התינוק ומספקת לו חוויות של סיפוק והצלחה.

ללא קשר לסיבת העיכוב, הטיפול שיינתן לתינוק יכוון למיצוי מלוא הפוטנציאל שקיים בו, ויביאו למלוא התפקוד והעצמאות האפשריים מבחינתו.

תינוקות מקבלים, ברוב המקרים, בברכה ובעניין את הצעות התנועה החדשות, אבל ישנם מקרים, כפי שתואר לעיל, שבהם התינוק מגלה התנגדות וחשש ממה שמוצע לו. הוא מבטא זאת בבכי רב או מועט. אבל מה שמפתיע הוא, שלמרות הבכי, התינוק לומד ומתקדם מטיפול לטיפול, ומגלה יחס טוב אלי. הוא מרגיש ומבין שכל מה שנעשה זה לטובתו, וניכר לעין שהוא שמח מאד מהתקדמותו.

 

 

 

 

להלן מכתב תודה שמדגים חלק מהנאמר:

בס"ד

שלום,

ברכה ודוד הורים לאורי המקסים(-:

אורי נולד ב-21.5.15 בהריון בריא לחלוטין ולידה רגילה. עם הגיעו לגיל 6 חודשים התחלנו להבחין שחלק מהדברים שתינוקות בגילו עושים הוא עדיין לא שם. כעבור חודש בגיל 7 חודשים החל להתהפך לשני הצדדים ותפס במהירות את נושא "הגלגולים". בשיטה זו היה מגיע לכל מקום שהיה חפץ בו. עד גיל 9 חודשים לא קרה הרבה מבחינה התפתחותית וכל מה שידע לעשות הוא רק להתהפך לשני הצדדים.

פנינו למכון התפתחות הילד בירושלים והחל תהליך טיפול פרטני עבור אורי. הטיפול היה אחת לשבוע מדי בוקר שלישי לאורך שעה וחצי. כך, במהלך חודשים שלמים היינו חלק פעיל בטיפול. בגיל 11 חודשים לא קרה שום דבר במכון להתפתחות הילד ולא נעשה שום שיפור בהתפתחותו של אורי.

היינו מיואשים ועייפים מכל התהליך. יש לציין שנינו הורים עובדים במשרה מלאה כך שנעשו מאמצים כבירים לצאת כל בוקר שלישי למען הטיפול. התחלתי לנבור באתרי האינטרנט ולקרוא חומר היכול להסביר התופעה ולקבל תמונה מקיפה בנושא. בנוסף רצינו לראות אם יש מקרים נוספים הדומים לנו. עם החיפוש עלה האתר של שרי בומפלד ומיד התרשמתי מתוצאות הסיפורים.

קבענו פגישת היכרות במאי 2016 כשאורי היה בדיוק בן שנה. כל מה שידע אורי לעשות הוא להתהפך לשני הצדדים, להתגלגל, וישיבה לא עצמאית. (אנחנו היינו מושיבים אותו).

אחת לשבוע היינו מגיעים לשרי והשיפור החל לקרות מהר מאוד מהצפוי.

תהליך הלמידה של אורי היה מהיר מאוד. פעולה ומיד תוצאה.

תחילה אורי למד לעבור משכיבה לישיבה, ישיבה צידית, זקיפות הגב עם הישיבה. כל התהליך הנ"ל קרה מהר מאוד. תוך ארבע פגישות אורי עשה עצמאית את כל המעברים האפשריים.

לאחר מכן, הושקע הרבה בלימוד זחילת גחון. אורי לא הכיר את המושג "קדימה", נרתע משהיה ממושכת על הבטן ומהר מאוד התהפך לגב למקום הבטוח. היה צורך ללמד את אורי לשלוח ידיים קדימה ולדחוף ברגליים. הזחילה העצמאית של אורי התרחשה במפתיע ולפרקי זמן קצרים. מהר מאוד אורי זנח את זחילת הגחון ועבר לזחילה על 6. כמו כן, הוא טיפס במהירות במדרגות והגיע לכל מקום שרצה. לקראת שלב ההעמדות, שרי התעקשה עם אורי בכל נושא הדחיפה של הרגליים שהיו רפויות מאוד מאוד. לאחר תקופה של תרגול הליכה על שש, אורי החל להיעמד עצמאית ולהתיישב חזרה בזהירות ובבטחה, וכיום הוא מתרגל הליכה סביב רהיטים ובתמיכה.

יש לציין שכל התהליך קרה תוך 5 חודשים בלבד. שרי טיפלה באורי באופן יוצא דופן. העקשנות והאמונה של שרי הן היו המפתח להצלחה של אורי. היו פעמים שכמעט הרמנו ידיים ושרי המשיכה שוב ושוב בשיטות הייחודיות שלה ואכן ההצלחה לא איחרה לבוא. אחד הדברים המרכזיים שמשכו אותנו כהורים להגיע לשרי הוא הניסיון העצום שלה. יכולת הפיענוח שלה והבנת סיטואציות הייתה מרשימה. מהלך הטיפול היה מלווה בבכי מתמשך של אורי. הבכי לא היה מכאב פיזי שחש. כאשר שרי הייתה מפסיקה לגעת בו מיד פסק הבכי. התהליך דורש סבלנות, המון עבודה בבית, יישום ההנחיות שמקבלים משרי להמשך השבוע והמון כוח רצון. יש לזכור שמדובר בתינוק שמעבר לרצוננו שיהיה כמו כל הילדים גם הוא עצמו רוצה לעשות הדברים עצמאית. נשמח לענות לכל שאלה בשמחה במייל- bless120@walla.co.il או בנייד- 0526796927