פריקה של מפרק הירך אצל תינוקות
אצל חלק מהתינוקות ישנה התפתחות לא תקינה באחד ממפרקי הירכיים (ראו טיפול חדשני) או בשניהם. אפשר להבחין בבעיה מיד לאחר הלידה והיא שכיחה יותר בקרב בנות. אבחון וטיפול מוקדמים ככל האפשר בפריקת הירך בתינוקות מביאים, בדרך כלל, לתוצאות מצוינות. אם הטיפול נדחה, הוא הופך למורכב ולמסובך יותר ויש לו סיכוי נמוך יותר להיות מוצלח.
מפרק הירך הוא המקום שבו ראש עצם הירך (הקצה הכדורי של עצם הירך) מתחבר אל עצם אגן הירכיים. זהו מפרק בצורת עלי ומכתש. העלי הוא הראש הכדורי של עצם הירך (פמור) והמכתש (אצטבולום) הוא מבנה דמוי כוס מעוגלת שנמצא בחלק התחתון של עצם האגן.
מהי פריקה התפתחותית של הירך?
פריקה התפתחותית של הירך היא מצב לא תקין של מפרק הירך שמופיע בדרך כלל כבר בלידה. במצב נורמלי ראש עצם הירך הוא בצורת כדור עגול וחלק (אצל תינוקות ראש עצם הירך עדיין לא מעוצב בשלמות), והמכתש בתחתית האגן הוא בצורה של כוס מעוגלת וחלקה. ראש עצם הירך שוכן במכתש שבתחתית האגן והם נמצאים במגע הדוק כמו ביצה בתוך גביע.
אי תקינות במפרק הירך יכולה להיות במבנה של ראש עצם הירך או בצורה של המכתש שבתחתית עצם האגן או ברקמות רכות שנמצאות סביבם ותומכות בהם. כתוצאה מבעיות אלה, המכתש ועצם הירך אינם במגע הדוק. במקרה קל יש מגע חלקי בין עצם הירך למכתש שנקרא פריקה חלקית של הירך. במקרה חמור יותר אין כלל מגע בין עצם הירך למכתש שנקרא פריקה מלאה של הירך.
מהי הסיבה לפריקה התפתחותית של הירך?
הסיבה לפריקה התפתחותית של הירך אינה ברורה. ישנם כמה גורמים שידועים כתורמים לסיכון מוגבר שהתינוק ייוולד עם פריקה התפתחותית של הירך. אבל רק 1 מכל 75 תינוקות, שיש להם גורמי סיכון, יהיה עם ירך פרוקה. גורמי הסיכון הם:
עבר משפחתי. אם להורה, לאח או לאחות הייתה פריקה התפתחותית של הירך, יש סיכון גדול פי 5 מהממוצע שגם לתינוק שייוולד תהיה פריקה התפתחותית של הירך.
מגדר. כ- 8 מכל 10 מקרים של פריקה התפתחותית של הירך הם בקרב בנות. הגורם ככל הנראה הוא ההורמון הנשי – אסטרוגן. לבנות, בניגוד לבנים, יש קולטני אסטרוגן בגופן. אסטרוגן הופך את הרצועות והגידים לגמישים יותר דבר שמאפשר לעצמות שלא להתקבע במפרקים, לזוז ממקומן ולגרום לפריקה.
כמות מי שפיר. אם ישנה כמות מעטה של מי שפיר ברחם בזמן ההריון, מתגבר הסיכון לפריקה התפתחותית של הירך כי העובר לא יכול לנוע הרבה ברחם ומיעוט התנועה מעכב כנראה את התפתחות המפרקים.
מנח עכוז. אם העובר נמצא במנח עכוז (רגליים כלפי מטה ברחם) זה יכול לגרום לסיכון מוגבר לפריקה התפתחותית של הירך כי ראש עצם הירך עלול לא להימצא במגע הדוק עם המכתש שבתחתית עצם האגן.
תינוק ראשון. כ- 6 מכל 10 מקרים של פריקה התפתחותית של הירך הם בתינוקות בכורים. זה נגרם כנראה בגלל שהרחם לא גמיש כמו בהריונות העתידיים, כך שלעובר יש מרחב תנועה מצומצם שפוגע כנראה בהתפתחות המפרקים בגופו.
בעיות אחרות. אם לתינוק יש שיתוק מוחין, בעיות בחוט השדרה או הפרעות אחרות בשרירים או בעצבים שמפחיתים את תנועתיות העובר, גובר הסיכון לפריקה התפתחותית של הירך. פריקה זו שכיחה יותר בפגים, או בילודים עם משקל גוף של יותר מ- 5 ק"ג.
טורטיקוליס. מתח שרירי שגורם לעיוות בצוואר של תינוקות, יכול כנראה, בגלל קשיי תנועה של העובר ברחם, להגביר סיכון לפריקה של מפרק הירך.
מהי השכיחות של פריקה התפתחותית של הירך?
פריקה התפתחותית של הירך מופיעה ב- 1 מכל 1,000 תינוקות. היא שכיחה יותר בירך רגל שמאל. ההשערה היא ששכיחות הפריקה בצד שמאל מקורה בעובדה שרוב העוברים ברחם שוכבים מול עמוד השדרה של האם על צדם השמאלי. תנוחה זו יוצרת יותר לחץ על ירך שמאל ויכולה לגרום אי תקינות רבה יותר מאשר בירך ימין. ב- 20% מהמקרים פריקה התפתחותית של הירך פוגעת בשני מפרקי הירכיים.
מהם התסמינים והסימנים של פריקה התפתחותית של הירך?
תינוק עם פריקה התפתחותית של הירך אינו במצוקה או בכאבים. רוב התינוקות, מיד לאחר הלידה, נבדקים על-ידי הרופא המיילד. אחד הדברים שנבדק הוא פריקה התפתחותית בירך. הרופא יכופף את ברכיו של התינוק ויסובב את ירכיו כלפי חוץ, בדומה לפתיחה של ספר. בזמן שהוא מסובב את הירכיים הוא בודק האם מורגשת נקישה, בדומה לנקישה של מתג תאורה. אם הרופא מרגיש בנקישה, זה יכול להצביע על קיומה של בעיה במפרק הירך.
קשה לבדוק את ירכיו של התינוק. הוא צריך להיות ללא חיתול, רגוע ולא לבכות. אך למרות הקושי צריך לבדוק את ירכי התינוק תוך 24 שעות מהלידה, בגיל 6 שבועות, בגיל 6-9 חודשים, ובגיל שהתחיל ללכת.