טיפול חדשני בפריקה במפרקי ירכיים של תינוקות

טיפול חדשני בפריקה במפרקי ירכיים של תינוקות מתבסס על עקרונות של דחיסה ותנועה בתנוחות שונות שמעודדים את בניית מפרקי הירכיים. הורי התינוק לומדים לבצע את הטיפול בפגישה אחת, ומיישמים אותו בשגרת יומו של התינוק. הטיפול ניתן עם או בלי עזרי קיבוע (התווית הקיבוע נקבעת על-ידי הרופא המטפל). הטיפול נעשה ללא כאב ומעניק לתינוק תחושה של נוחות ונינוחות. הטיפול החדשני בפריקה יכול לזרז באופן

משמעותי את החלמת מפרק הירך ולקצר את משך הטיפול המסורתי בקיבועים כמו רתמת פבליק, כרית וג'ורדן.

מדוע צריך לטפל בפריקה התפתחותית של מפרק הירך?

צריך לטפל בפריקה התפתחותית של מפרק הירך מכיוון שאם ראש עצם הירך נשאר בתנוחה לא תקינה, התפתחותו של כל מפרק הירך תהייה בלתי תקינה. ככל שמקדימים במתן הטיפול לאחר הלידה, כך גדול יותר הסיכוי להצליח בטיפול ולצמצם למינימום את הסיכון לסיבוכים בטווח הארוך.

מטרת הטיפול היא לשוב ולמקם את ראש עצם הירך בתוך המכתש שבעצם אגן הירכיים (אצטבולום). מיקום מדויק מאפשר התפתחות מהירה של כל חלקי מפרק הירך (ראש עצם הירך, אצטבולום והרקמות התומכות (גידים ורצועות) ותפקוד תקין שלהם. אפשר להשיג את מטרת הטיפול במבחר שיטות בהתאם לגיל התינוק. (שיעור ההצלחה של טיפולים לא-פולשניים (שאינם ניתוח) יורד באופן משמעותי לאחר גיל 7 שבועות.)

מה יכול לקרות אם לא מטפלים בפריקה התפתחותית של מפרק הירך?

אם פריקה התפתחותית של הירך אינה מאובחנת ואינה מטופלת, יכולה להתפתח דלקת מפרקים במפרק הירך. דלקת במפרק הירך יכולה לגרום לכאבים קשים ולהקטנה ניכרת של טווחי התנועה של המפרק. הטיפול במקרה כזה הופך למורכב הרבה יותר עם סיכוי מופחת להצלחה, במיוחד אם עצמות הרגליים כבר הגיעו לשיא התפתחותן. אך גם בשלב זה, טיפול הוא עדיין חלופה טובה יותר לשיפור המצב מאשר אי-טיפול בבעיה.

אמצעי הטיפול השמרני בפריקה התפתחותית של מפרק הירך

רתמת פאבליק

אביזר זה משמש כדי לקבע את הירכיים במיקומן הנכון. זהו בדרך כלל הטיפול הראשון שניתן לילדים מתחת לגיל 6 חודשים. על פי רוב, תינוקות צעירים צריכים ללבוש את רתמת פאבליק כל הזמן במשך 6 שבועות לפחות, ובמשך עוד 6 שבועות בחלק מהזמן. תינוקות בוגרים יותר יזדקקו לזמן רב יותר של שימוש ברתמת פאבליק. במהלך הטיפול נערכת הדמיית אולטרה-סאונד או רנטגן כדי לבדוק שהירך נמצאת במיקום הנכון. רתמה זו מקבעת את הרגליים במצב כפוף ומופנה כלפי חוץ, אך היא מאפשרת מידה מסוימת של תנועתיות. הרתמה אינה מאפשרת לתינוק ליישר את רגליו או להפנות אותן כלפי פנים. ניתן לבצע התאמות ברתמה בהתאם לקצב הגדילה של התינוק ולפי התייצבות הירכיים במפרקי הירכיים.

במקרים של פריקה התפתחותית קלה (פריקה חלקית) של הירך, רתמת פאבליק היא טיפול יעיל עבור יותר מ- 90% מהילדים אם נעשה בה שימוש בגיל צעיר. במקרים של פריקה התפתחותית חמורה (פריקה מלאה) של הירך, הרתמה יעילה ב- 80% מהילדים. הסיבוך העיקרי שיכול להופיע בעקבות טיפול בעזרת הרתמה הוא נמק בראש עצם הירך. זהו סיבוך נדיר יחסית (2% מהילדים שמטופלים ברתמה). סיבוך זה נגרם אם הירך אינה ממוקמת במנח הנכון, דבר שיכול לגרום לרקמת העצם של ראש עצם הירך למות כתוצאה מלחץ שמונע ממנה אספקת דם.

קיבועים אחרים

עומדים כיום לרשות הרופא אמצעי קיבוע נוספים שמטרתם לשמור על פיסוק של רגלי התינוק במנח ששומר את ראש עצם הירך במכתש שבעצם האגן. אמצעים אלה כוללים, כריות פיסוק ואביזרים אחרים שמקבעים פיסוק

גיבוס הירכיים במכנסי גבס מסוג ספיקה

טיפול זה מיועד לילדים מעל לגיל 6 חודשים, או לילדים שרתמת פאבליק לא הועילה להם. הטיפול כרוך בהרדמת הילד. בעודו מורדם, ממקם הרופא את הירך במקומה הנכון ועוטף את פלג גופו התחתון בגבס מסוג ספיקה ששומר את הירך במיקום הנכון. מיקום הירך נבדק באמצעות הדמיית MRI או CT. התינוק נותר מגובס במשך 12 שבועות לפחות.

ניתוח ברקמות הרכות

אם אפשרויות הטיפול הקודמות כשלו, או שהילד אובחן באיחור רב עם פריקה התפתחותית במפרק הירך, יהיה צורך בניתוח. ניתוח זה כולל שחרור של הרצועות שנמצאות סביב למפרק הירך והסרה של כל דבר שעוצר את התנועה החופשית והחלקה של מפרק הירך. לאחר שהעצמות הושבו למיקומן הנכון המפרק יתחזק ויחזור לתפקוד טוב.

ניתוח במבנה הגרמי

אם פריקה התפתחותית בירך לא נפתרה עד גיל 18 חודשים, יהיה צורך בניתוח מורכב יותר. ניתוח כזה כולל הסרת חלקים מסוימים מהעצם ומהמפרק כך שראש עצם הירך יוכל להתמקם באופן נכון במכתש שבעצם האגן.

מהי התחזית לעתיד של מפרקי הירכיים?

התחזית לגבי החלמתם המלאה של מפרקי הירכיים של תינוקות שאובחנו וטופלו לפני גיל 6 חודשים היא מצוינת. הם יצטרכו, כמובן, באופן שגרתי, להימצא במעקב, ואחת לזמן מה לעבור הדמיית רנטגן עד שהעצמות יגיעו להתפתחותן המלאה. התחזית לריפוי מלא היא פחות טובה אם חל עיכוב באבחון או בטיפול, במיוחד אם הילד כבר התחיל ללכת לפני שאובחנה פריקה התפתחותית בירך. כ- 30% מהניתוחים להחלפת מפרק הירך בתותב מלאכותי במטופלים מתחת לגיל 60 שנים הם בעקבות פריקה התפתחותית במפרק הירך בילדות שלא טופלה או שטופלה ללא הצלחה.

התפתחות תקינה של מפרקי ירכיים אצל תינוקות

מפרק הירך נוצר אצל העובר בין השבוע ה- 8 לשבוע ה- 11 להריון. שני חלקיו העיקריים של המפרק – ראש עצם הירך והמכתש בתחתית צידי עצם האגן – מקורם ברקמה סחוסית אחת שמתחלקת במרכזה והופכת לשני חלקי המפרק. בכל מהלך ההריון וגם לאחר הלידה, מפרק הירך הוא בעיקרו סחוסי ורך. הבשלת המפרק נמשכת חודשים רבים לאחר הלידה וגם לאחר שהתינוק החל ללכת. הבשלה תקינה של מפרק הירך פירושה גדילת המכתש שבתחתית עצם האגן, התעגלותו תוך התאמה לראש עצם הירך, שגם הוא מתעגל, והתגרמותם ההדרגתית (הפיכתם לעצם) של שני חלקי מפרק הירך. התפתחות תקינה של מפרק הירך מקנה לו את צורתו הסופית שהיא כדור שמהודק היטב בתוך קופסית עגולה שנתמכים ומוחזקים על-ידי מערכת של גידים ורצועות.

תנועה של התינוק, במיוחד שימוש בפלג גופו התחתון, מחזקים את שרירי הירכיים ומסייעים בהתפתחותו התקינה של מפרק הירך. חשובה במיוחד תנועה של התינוק בעודו שוכב על הבטן. תנועה כזו יוצרת תגובות שרשרת שממריצות את התעמקות המכתש והתעגלותו, את התעגלותו המלאה של ראש עצם הירך ואת ההתגרמות של המפרק שמקבעת באופן הדוק את הירך אל האגן במפרק הירך.

  2016 © כל הזכויות שמורות לשרי בומפלד