2016 © כל הזכויות שמורות לשרי בומפלד  

ציר האמצע, העברת משקל ושיווי משקל

ציר האמצע הוא קו דמיוני החוצה את הגוף לאורכו, ומרכזו הוא הטבור.
בשלב הראשון התינוק פועל בעיקר על ציר זה, כשהוא אוסף את ידיו ורגליו אל מרכז הגוף. בהמשך תתפתח היכולת של חציית ציר האמצע לימין ולשמאל, ויתאפשרו העברות משקל מצד לצד,תנועות צידיות, תנועות פיתול וגלגול, והושטת יד ימין שמאלה, ויד שמאל ימינה. בשלב הבא יופיעו ההצלבות של יד ורגל נגדית, אשר יאפשרו את הזחילה וההליכה, ואת כל שאר התנועות המורכבות.

הגירויים הסביבתיים של קולות, מראות וריחות ידחפו ויניעו את התינוק לפעולה ולחריגה מציר האמצע. העיניים והראש יהיו הראשונים שיגיבו לגירוי ויפנו לעברו, ואז שאר אברי גופו יגיבו למיקום החדש של הראש ויתארגנו לכיוונו.
עם חציית ציר האמצע, התינוק יוצא ממקום יציב ובטוח של שיווי משקל, ועובר למצב בו הוא חייב להתחיל להתמודד מול כוח הכובד. כדי ששיווי המשקל יישמר, תמיד חלק מהגוף יהיה תומך, וחלק אחר יהיה משוחרר לפעולה. כלומר, מדובר בשילוב של יציבות ותנועה.
ככל שמרכז הכובד של התינוק מתרחק מהקרקע, כך מערכת שיווי המשקל מאותגרת יותר. ממצב שבו כל גופו של התינוק נתמך בקרקע, הוא מתרומם למצב אנכי של ישיבה, שבו הוא נשען על בסיס צר. לבסוף מרכז הכובד מתרומם לעמידה זקופה על בסיס צר מאד, שבו הוא ניתמך בשתי כפות הרגליים בלבד.

חלק מהגוף תומך, וחלק ממנו

משוחרר לפעולה

ככל שמרכז הכובד מתרחק מהקרקע, כך מערכת שיווי המשקל מאותגרת יותר

ההליכה היא יציאה תמידית של הגוף מקו האמצע וחזרה אליו. יציאה תמידית ממצב של שיווי משקל לחוסר שיווי משקל. בהליכה הגוף נוטה קדימה, ורגל אחת נשלחת לפנים לעצירת הגוף מנפילה. כך הרגליים משנות לסירוגין את תפקידן – כשרגל אחת תומכת, רגל שנייה פוסעת קדימה ובולמת את הגוף מנפילה.
לסיכום אפשר לומר, שהינקות והילדות מהווים פרק זמן חשוב בו מערכת שיווי המשקל מתורגלת באינטנסיביות על ידי גלגולים, זחילה, ישיבה, עמידה (גם על רגל אחת), הליכה וריצה, קפיצות, בעיטות, נדנודים, סחרורים וכו'.

גורמים שמפריעים בינקות את חציית ציר האמצע:
• נוקשות של הגוף שלא מאפשרת הפרדות בין האגן והחזה לצורך פיתולים ותנועות צידיות.
• נוקשות של הגב שלא מאפשרת לו להתעגל ולהקל בכך את ההיפוך מהגב אל הבטן.
• רופסות של הגוף שלא מאפשרת יציבות ותמיכה.
• שכמות נוקשות ומשוכות לאחור שמקשות את תנועת הידיים אל המרכז ומצד לצד.
• בשכיבה על הבטן, כשהמרפקים כפופים לצדדים, או כשהידיים עומדות ישרות ונוקשות ומרוחקות מדי זו מזו, לא מתאפשרת יציאה מציר האמצע לצדדים, ולא מתאפשרים גילגולים.
• ברכיים ומפרקי ירכיים כפופים לצדדים אשר בולמים את ההיפוך מהבטן לגב.

• כשגופו של התינוק נוקשה, ותנועתו אינה חופשית, ייקשה עליו לצאת משיווי משקל ולחזור אליו. כתוצאה מכך עלול להיווצר אצלו פחד מתנועה ומשינוי תנוחות, פחד לחריגה מהמוכר והבטוח אל התנסויות חדשות, שיקדמו אותו לשלבים הבאים בהתפתחותו.

 

העצות שניתנות בפרקים השונים, תעזורנה לתינוק להתשחרר ממוגבלותו התנועתית, ותאפשרנה לו להנות מחופש תנועה שישרת את צרכיו המתפתחים.