גלגול
שלב הגלגולים מתחיל בסביבות גיל 5 חודשים.
הגלגול הוא היכולת הראשונה של התינוק לנוע מהנקודה שבה הוא נמצא, ולעבור לנקודה אחרת. זהו צעדו הראשון אל החופש, ואל יכולתו להיות נייד במרחב. בשלב זה מתרגל התינוק את יכולתו לצאת ממצב של שיווי משקל ולחזור אליו. תרגול זה של מערכת שיווי המשקל יתרום בהמשך להתאזנותו וליציבותו בישיבה ובעמידה.
ההיפוכים הראשונים של התינוק הם אקראיים, אבל בהמשך הם ייעשו רצוניים יותר ויותר.
תחילה יראה ההיפוך מהבטן אל הגב כנפילה, אבל בהמשך הוא יהפוך לתנועה נשלטת והדרגתית, וראשו ישקע ברכות אל המזרון.
הגלגול הוא תנועה מורכבת, שדורשת תיאום בין תנועות העיניים, הראש, הידיים, החזה האגן והרגליים.
הגלגול היעיל ביותר הוא זה שנעשה במינימום מאמץ, ובמקסימום ניצול של כוח הכובד.
גלגולים יכולים להתבצע באופנים שונים:
• ביוזמת החלק העליון של הגוף (הראש והחזה נוטים הצידה), ואז חלקו התחתון של הגוף (האגן והרגליים) נגרר ומצטרף לתנועה עד להיפוך שלם.
• ביוזמת החלק התחתון של הגוף (הרגליים והאגן נוטים הצידה), ואז חלקו העליון של הגוף נגרר ומצטרף לתנועה.
• ביוזמתם של שני חלקי הגוף בו זמנית.
דוגמא של גלגול מהבטן אל הגב:
התינוק מטה את ראשו הצידה ומטה, ובעזרת כוח הכובד הוא גורר אחריו את החזה, האגן והרגליים עד לשכיבה על הגב.
היפוך ללא עזרה
היפוך עם עזרה
דוגמא לגלגול מהגב אל הבטן:
על פי רוב גלגול זה נעשה תוך הרמת הרגליים אל הבטן והצידה (למשל שמאלה), הפניית הראש, והושטת היד הימנית מעבר לחזה שמאלה. באותו הזמן, האגן, החזה והראש משתתפים גם הם בתנועה שמאלה עד להיפוך אל הצד השמאלי. ממצב של שכיבה כפופה על הצד, היד ממשיכה את תנועתה הצידה, הפנים פונים אל המזרון, הרגליים והגוף מתיישרים, ובעזרת כוח הכובד התינוק מתגלגל ועובר אל הבטן.
גלגול מהגב אל הבטן, תוך סיבוב הראש והפניית היד, והנפת הרגליים מעלה והצידה.
מעבר הדרגתי מהגב אל הבטן, כשהראש והיד פונים תחילה, והאגן והרגליים מצטרפים.
מתן עזרה לגלגול מהגב אל הבטן, דרך תנועת רגליים ואגן
גורמים המפריעים לגלגול מהבטן אל הגב:
• נוקשות של הגוף תקשה על התינוק ליצור את ההפרדה הנחוצה בין החזה ובין האגן לצורך העברת משקלו הצידה, והלאה עד להיפוך אל הגב.
• השענות על ידיים ישרות ונוקשות, ללא יכולת שקיעה אל המרפקים. תינוק שנשען על ידיים ישרות, ראשו וחזהו גבוהים מכדי שיוכל להתהפך אל הגב ללא נפילה וללא חשש מפגיעה.
• שכמות נוקשות ומשוכות לאחור, מאלצות את התינוק להישען על מרפקים רחוקים מדי זה מזה. מרפקים שרחוקים מדי זה מזה, בולמים את תנועת הראש והחזה הצידה ומטה. מיקום נכון של המרפקים לצורך השענות וגלגול ללא מאמץ, הוא בניצב מתחת לכתפיים.
• ברכיים כפופות לצדדים, בולמות את הפניית האגן לצורך גלגול.
שכמות נוקשות ומרפקים מרוחקים
השענות על ידיים ישרות ונוקשות
גורמים המפריעים לגלגול מהגב אל הבטן:
• נוקשות הגב, לא מאפשרת את ההתעגלות הנחוצה לגלגול. כדי להתעגל צריכים הרגליים והאגן להתנתק מן המזרן ולהתרומם לכיוון הבטן. כשהגב נוקשה תנועה זו אינה אפשרית.
גירוי לקירוב רגליים וידיים בעזרת כדור
התינוק מקרב ידיים ורגליים, וכך מתעגל ומכין את גופו לגלגול מהגב לבטן
• שכמות נוקשות ומשוכות לאחור, מקשות את הושטת הידיים אל הרגליים, או את הושטת היד הצידה מעבר לחזה, לצורך הובלת התנועה אל הצד. גם אם התינוק הצליח לעבור אל הצד, ידו לא מצליחה להתארך ולהוביל אותו אל הבטן, אלא נרתעת לאחור בעקבות השכמה. תנועת היד לאחור מושכת אותו חזרה אל הגב בניגוד לכוונתו.
איך ניצור את התנאים שיאפשרו לגלגול לקרות?
(פירוט רב יותר של ההנחיות המוצעות, והנחיות אחרות, אפשר למצוא בנושאים: הרמת הראש, ושימוש בידיים וברגליים).
• על-ידי טפיחות ומגע עמוק נגרום להורדת טונוס (מתח שרירי) גבוה מדי.
• נשחרר ונאריך את שרירי הגב בתנוחות ערסול שונות.
• כשהתינוק על גבו, נאחז ברגליו כשהן כפופות, ונרים אותן יחד עם האגן לכיוון החזה (ראה תמונה 1).
• כשהרגליים כפופות מעל הבטן, נניע אותן ואת האגן ימינה, שמאלה, מטה, מעלה ובעיגולים, וניצור בכך הפרדה בין האגן ובין החזה (ראה תמונה 2).
תמונה 2 - תנועת רגליים ואגן ימינה ושמאלה
תמונה 1 - קירוב האגן והרגליים לחזה
• נצליב את ידיו של התינוק מעל החזה, ונגלגל את החזה ימינה ושמאלה. (ראה וידאו).
• אם היד כפופה ונוקשה, נעזור לה להשתחרר ולהתארך ע"י טפיחות מהשכמה לעבר כף היד.
• נעסה את כף היד והאצבעות.
• בתנוחות השכיבה השונות – על הגב, על הבטן, ועל הצד - נגרה את התינוק להושיט את ידו לכיוונים שונים (ראה וידאו).
• כשהתינוק שוכב על גבו, נגרה את הידיים לאחוז ברגליים (ראה וידאו).
גירוי להושטת ידיים לרגליים, וגלגול ימינה ושמאלה
• כשהתינוק שוכב על גבו ואוחז ברגליו, ננדנד אותו ימינה ושמאלה. נשים לב שהראש מצטרף לתנועה עד למגע הלחי.
• כשהתינוק שוכב על גבו, ואוחז ביד אחת ברגל נגדית, ננדנד אותו ימינה ושמאלה.
• כשהתינוק שוכב על הצד, נגרה אותו לבצע היפוך אל הגב או אל הבטן. נעשה זאת על-ידי שנמשוך את תשומת ליבו אל רעשן, עד שיפנה את מבטו ויושיט את ידו אליו. אם נגרה את תנועת היד והראש לאחור, התינוק יתהפך אל הגב, אם נגרה בכיוון ההפוך, יוביל הגירוי לביצוע היפוך אל הבטן. הפניית הראש והושטת היד, מוציאים אותו משיווי משקל, ובעזרת כוח הכובד הוא שוקע לאחור או לפנים. אם מתקשה התינוק במעברים, נעזור לו עם הרגל העליונה, על-ידי שנכוון אותה קדימה או אחורה אל המזרון. תנועת הרגל גוררת אחריה את כל הגוף למעברים מתנוחה לתנוחה.
סוף ההיפוך
יציאה משיווי משקל בהיפוך לפנים
הפניית מבט והושטת יד
• כשהתינוק עובר מהצד אל הבטן תהיה ידו כלואה מתחת לחזה. נשאיר אותו זמן מה במצב זה, תוך טפיחות עדינות על גבו. שכיבה במצב זה, בתוספת הטפיחות, מעגלת ומרככת את חזהו, ומשחררת נוקשות מהכתפיים והשכמות. ברוב המקרים, אחרי זמן מה נראה שהתינוק מתחיל להתנועע, ולטלטל את ישבנו מצד לצד, עד שידו הכלואה משתחררת. השכיבה על היד, ותנועות האגן רצויות, לכן חשוב שלא נתערב מייד כדי לשחרר את היד.
• ממצב שבו התינוק עובר מן הצד אל הבטן כשידו כלואה מתחת לחזה, קל מאד לגרום לו לחזור אל הצד ולגב. נעשה זאת על-ידי מתן רמז לרגל שבצד היד הכלואה לנוע חזרה לאחור. תנועת הרגל לאחור תגרור אחריה את כל הגוף חזרה אל הצד ואל הגב. נחזור על התהליך הזה מספר פעמים וכך ניתן לו לחוש את קלות המעבר מתנוחה לתנוחה.
• כשהתינוק שוכב על צידו, נאחז את רגלו העליונה, ונוביל אותו אל הבטן כשהוא שוכב על ידו, ונחזיר אותו אל הצד. פעולה זו יוצרת תנועה בכתף ובשכמה התחתונות, וכתוצאה מכך הן מתרככות ומתעגלות. לאחר מספר פעמים, נשאיר את התינוק שוכב על הבטן על ידו, ונמתין לתגובתו. לפעמים תוך כדי תנועות אקראיות הוא יחזיר את עצמו אל הצד, או אל הגב. התנסות חוזרת מבהירה לו את תחושת המעבר מתנוחה לתנוחה. התעגלות השכמה והכתף, כשהיד מכונסת פנימה, יוצרת ארגון נכון של הגוף לתנועת הגלגול. בהמשך, תהפוך התנועה האקראית לרצונית.
• נעשה את אותו הדבר כשהתינוק שוכב על צידו השני.
יד כלואה תחת החזה
• כשהתינוק על ביטנו, שעון על מרפקיו, (נשים לב שמרפקיו מתחת לכתפיו), נכפוף ברך אחת הצידה, ונגרום להעברת משקלו אל היד הנגדית לרגל הכפופה, במצב זה נגרה את ידו השנייה למשחק. העברות המשקל הם שלב מקדים לגלגול המלא.
