2016 © כל הזכויות שמורות לשרי בומפלד  

שלבים ומעברים התפתחותיים

שלבי התפתחות של תינוקות

מינימום יכולת – מקסימום פוטנציאל למידה
בכל תינוק טמון פוטנציאל, טמונה הבטחה, שמצפה למימושה.
אם נשווה מוח של אדם למוחו של כל יצור חי אחר עלי אדמות, נראה שהוא נבדל ממנו באופן משמעותי בפוטנציאל הטמון בו, כלומר ביכולת הלמידה שבו. כשנערוך למשל השוואה בין משקל מוחו של אדם בעת לידתו לבין מוחו של גור קופים, ניווכח שמשקל מוחו של האדם הוא חמישית ממשקלו הסופי בבגרותו, בעוד שמשקל מוחו  של גור קופים, הוא כשני שליש ממשקלו הסופי. מהשוואה זו ניתן ללמוד, שטווח יכולת הלימוד של האדם גדול לאין ערוך לעומת זה של הקוף. ככל שגודל המוח בלידה קרוב לגודלו הסופי, כלומר לפוטנציאל המלא שלו, כך ההתנהגות תתבסס יותר על רפלקסים ופחות על למידה.
חיות נולדות עם מוח כמעט בוגר, ומעט מאד נותר ללמידה חדשה. למעשה, גורי החיות מסוגלים לכל דבר שמסוגלת החיה הבוגרת, אם כי בפחות דיוק ומיומנות.
לעומת גורי חיות, תינוקות אנושיים מגיחים אל אויר העולם עם מינימום יכולות, ועם מקסימום פוטנציאל למידה. חוסר האונים של התינוק יוצר תלות ממושכת בסביבה, ולכן לסביבה יש השפעה גדולה על מערכת העצבים של האדם יותר מכל בעל חיים אחר.
חשוב אם כן, שסביבתו של התינוק תספק לו גירויים מתאימים, כך שיהיה בה עידוד ומענה לדחף הקיים בו ללמוד ולחקור.

לומדים, מתרגלים, משכללים, ועוברים לשלב הבא
התינוק רוכש במהלך שנת חייו הראשונה יכולות תפקודיות כמו: עמידה והליכה, שימוש בידיים, שפה ודיבור, ולאחר מכן הוא ממשיך בשכלולם ללא הפסק. בכל שלב יש למידה של דברים חדשים על סמך בשלות שנרכשה מתרגול בשלבים הקודמים. חשוב שניתן לתינוק את כל הזמן הדרוש למיצוי השלב בו הוא נמצא, כך שלכל שלב חדש יהיה בסיס איתן להיסמך עליו.
 קיימים במוח זמנים קריטיים להתפתחות. תקופות אלו הן המתאימות ביותר להתפתחות מסוג מסוים. אם התנהגות מסוימת לא מתבססת היטב במהלך תקופה רגישה זו, היא עלולה שלא להתפתח למלוא הפוטנציאל שלה, או שיידרש מאמץ כדי להשיגה. מאידך, גם למידה שנעשית טרם זמנה לא תופנם כראוי. כלומר, ניסיונות לזרז התפתחות לא יניבו תוצאות משמעותיות, אם בכלל.

תסכול, בכי, בלבול – אולי זה סימן למעבר התפתחותי
תקופות מעבר של התינוק משלב לשלב – ממיומנות אחת לזו שאחריה, חשובים ביותר עבורו. המעבר משלב לשלב הוא זמן חיוני של למידה – זו קפיצת מדרגה ליכולת חדשה, לאפשרויות חדשות, וליתר עצמאות וחופש. המעבר מדבר מוכר וידוע לדבר חדש, מכניס את התינוק לאי שקט ולבלבול. אבל, על אף המאמצים והקושי שהתינוק חווה במעברים אלו, אל לנו להתערב ולחסוך אותם ממנו, משום שזהו בדיוק פרק הזמן שבו נוצרים ומתבססים הקישורים החדשים במוח.
מבחינה תנועתית, חשוב שהתינוק יחווה איך הוא עובר ממצב למצב: הוא צריך לחוות ולתרגל את המעבר מהבטן אל הגב ומהגב אל הבטן, את המעבר משכיבה לישיבה ומישיבה לשכיבה, את המעבר מישיבה לעמידה ומעמידה לישיבה, עד שידע לעשותם בדרך הקלה והיעילה ביותר.
תחושות של אי הסדר והבלבול שהתינוק חווה משנים את דפוסי התנהגותו: ייתכן שיתקשה להירדם, וששנתו תהיה לא רגועה, וייתכן שבזמני הערות יהיה חסר מנוחה ובכיין. צריך להתייחס בהבנה ובסבלנות לתקופות אלה, ולהתנחם בכך שלאחריהן נראה תינוק בשלב התפתחותי חדש מכל הבחינות – תנועתית, רגשית ושכלית.                     

מעבר מהגב אל הבטן

מעבר משכיבה לישיבה

מהי התפתחות תקינה?
לכל תינוק קצב התפתחות משלו, ולכן גבולות התקינות הם גמישים. בכל שלב התפתחותי יש טווח זמן רחב לתרגול ולהתנסות, ואין זה משנה אם קפיצת המדרגה ההתפתחותית נעשית בתחילת השלב, באמצעו, או בסופו. 
להלן תיאור של שלבי התפתחות מקובלים. בכל מקרה בו מתעורר חשש שמא משהו משובש בהתפתחותו של התינוק, רצוי ביותר להיוועץ במומחים התפתחותיים, שמיומנים דיים לקבוע האם ההתפתחות תקינה אך איטית במעט, או שיכולה להיות בעיה התפתחותית שאין להזניחה

.
התפתחות תקינה עד גיל 4 חודשים
• התינוק מושיט יד לחפצים שנמצאים בקרבתו.
• התינוק יוצר קשר עין ושומר עליו עם אנשים קרובים וחפצים.
• התינוק משמיע קולות גרגור (ניסיונות גולמיים להפיק דיבור).
• בשכבו של התינוק על הבטן, הוא מרים את ראשו ושומר אותו מורם ויציב.
• התינוק מרים את פלג גופו העליון על-ידי הישענות על אמות ידיו.


התפתחות תקינה עד גיל 6 חודשים
• התינוק צוחק ומשמיע קטעי הברות וצלילים (ניסיונות מתגברים להפיק דיבור)
• התינוק מתהפך מהבטן אל הגב ולפעמים גם מהגב לבטן.
• התינוק מרים את ראשו ללא קושי ומתבונן בסובב אותו בסקרנות.
• התינוק יכול לשבת, אם מוענקת לו תמיכה ראויה.
• התינוק, בשכבו על הגב, מכופף את ברכיו לכיוון הבטן, מגלה עניין בכפות רגליו ומשחק עימן.


התפתחות תקינה עד גיל 9 חודשים
• התינוק משמיע הברות (ניסיונות מתקדמים להפיק דיבור).
• התינוק מניע בחופשיות את זרועותיו ותופס בחפצים שסמוכים לו.
• התינוק, לאחר שהושב, נותר יציב ואינו זקוק לתמיכה.
• התינוק, בשכבו על הבטן, מניע את עצמו על גחונו (זחילת גחון).


התפתחות תקינה עד גיל 12 חודשים
• התינוק מדבר בשפה שיצר בעצמו ומתבל אותה במילים ספורות משפת מבוגרים.
• התינוק מתיישב בכוחות עצמו ואף מוחא כפיים.
• התינוק נאחז בדברים שונים ומושך את עצמו למצב עמידה.
• התינוק זוחל על גחונו (זחילה אינדיאנית), על ידיו וברכיו (זחילת שש).


התפתחות תקינה עד גיל 15 חודשים
• התינוק נעמד על רגליו מבלי להיעזר בדברים ואף מתחיל ללכת.
• התינוק מדבר עם אוצר מילים מובנות שהולך וגדל.
• התינוק מתקשר עם הסובב אותו, ובהתאם למתרחש בקרבתו.

עיכוב התפתחותי
עיכוב התפתחותי הוא דבר יחסי, וברוב המקרים הפער שנצפה בהתפתחות נסגר מעצמו בחלוף הזמן. עיכוב התפתחותי יכול להתפתח כתגובה לגורמים סביבתיים, כמו: חוסר בגירויים, פינוק, שכיבה ממושכת על הגב, או כתולדה של מנעמי החיים המודרניים (שימוש בסלקלים, טרמפולינות, טלוויזיה), אשר מקלים על ההורים, אך מותירים את התינוק זמן ממושך סביל וחסר מעש.
עיכוב התפתחותי הוא לעיתים גם תסמין מוקדם לבעיות רקע קלות או חמורות, ולכן, בכל מקרה בו מתעורר חשש שמא משהו משובש בהתפתחותו של התינוק, רצוי ביותר להיוועץ במומחים התפתחותיים, שמיומנים דיים לקבוע האם ההתפתחות תקינה, או שיכולה להיות בעיה התפתחותית שאין להזניחה.