ניתוק מאוחר של חבל הטבור או ניתוק מוקדם - מה עדיף?

StartFragment

הילוד, בתום הלידה, עדיין מחובר לאימא שלו דרך חבל הטבור. יש המנתקים את חבל הטבור מוקדם ככל הניתן, במרוצת דקת החיים הראשונה מחוץ לרחם, ויש המעדיפים להמתין עד אשר חבל הטבור מפסיק לפעום. מהו התזמון הנכון לניתוק חבל הטבור? הנושא שנוי במחלוקת. מחקר חדש טוען שעיכוב של שתי דקות בניתוק חבל הטבור מביא את הילוד, באופן מיידי, למצב טוב יותר ומאפשר לו התפתחות טובה יותר בימים הראשונים לחייו. המחקר, שנערך על-ידי מדענים מאוניברסיטת גרנדה שבספרד, התפרסם בחודש דצמבר 2014 בכתב העת לרפואת ילדים שהוא הביטאון הרשמי של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. לפי הקונגרס האמריקני למיילדות ולגניקולוגיה (האיגוד האמריקני של רופאים מיילדים וגניקולוגים) הסיבה לכך שתזמון ניתוק חבל הטבור הוא כה שנוי במחלוקת, מקורה בסדרה קודמת של מחקרים על שינויים בנפח הדם לאחר לידה. מהמחקרים עולה כי בקרב תינוקות בריאים שנולדו בזמן, יותר מ- 90% מנפח הדם הרצוי הושג לאחר נשימות ספורות ראשונות של התינוק מיד לאחר הלידה. כתוצאה מממצאים אלה ומהיעדר המלצות אחרות בקשר לתזמון אופטימלי, משך הזמן, המקובל בארה"ב, בין גמר הלידה לבין ניתוק חבל הטבור התקצר באופן ניכר. ברוב המקרים ניתוק חבל הטבור מתבצע תוך 15-20 שניות לאחר תום הלידה. זה המצב היום. אבל, באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, לפני שנערכו מחקרים אלה, ניתוק חבל הטבור תוך דקה מהלידה היה מוגדר כ"ניתוק מוקדם", ו"ניתוק מאוחר" הוגדר ככזה שקרה לאחר יותר מ- 5 דקות מהלידה. מנגד, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ניתוק מאוחר של חבל הטבור (בין 1-3 דקות לאחר הלידה) וטוען: "דבר זה מאפשר לזרימת דם בין השיליה לבין הילוד להימשך, זה יכול לשפר את רמות הברזל אצל התינוק ולשמור על תקינותן עד ל- 6 חודשים אחרי הלידה". בעקבות המחלוקת יצא הקונגרס האמריקני למיילדות ולגניקולוגיה בהצהרה שבה נאמר: "נותר עדיין לקבוע מהו התזמון האידיאלי של ניתוק חבל הטבור". המתנה של שתי דקות מגבירה את היכולת נוגדת החמצון כדי לנסות ליישב את המחלוקת בין ניתוק מוקדם לבין ניתוק מאוחר של חבל הטבור, בחנו עורכי המחקר מאוניברסיטת גרנדה שבספרד, בראשותו של פרופסור חוליו חוזה הררה, את מצב בריאותם ואת התפתחותם של ילודים שנולדו ל- 64 נשים בריאות. החוקרים בדקו את השפעת תזמון ניתוק חבל הטבור על העקה החימצונית ועל אותות דלקת שנוצרו במהלך צירי הלידה. ההריון והלידה של כל הנשים היו תקינים. חבל הטבור של מחצית הילודים נותק 10 שניות לאחר הלידה, ובקרב הקבוצה השנייה התבצע ניתוק חבל הטבור 2 דקות לאחר הלידה. הממצאים מצביעים על השפעות מועילות לניתוק מאוחר של חבל הטבור. נרשמה עלייה ביכולת נוגדת חמצון והופיעה התמתנות בהשפעות דלקתיות בקרב הילודים. פרופסור הררה אומר: "מחקרנו מראה שלניתוק מאוחר של חבל הטבור יש השפעה מועילה על יכולת נוגדת חמצון והפחתה של אותות דלקת שנוצרו במהלך הצירים, דברים שיכולים לשפר את התפתחות הילודים במרוצת ימי חייהם הראשונים" ניתוק מוקדם של חבל הטבור אינו מומלץ אלא אם הילוד נזקק לטיפול חירום מדוע, למרות ההוכחות לתועלת שבניתוק מאוחר של חבל הטבור, מופרדים עדיין רוב הילודים מהשיליה תוך 15-20 שניות לאחר הלידה? לטענת אנשי הקונגרס האמריקני למיילדות ולגניקולוגיה, ישנם חששות שניתוק מאוחר של חבל הטבור יכול לחבל במאמצים לבצע באופן מיידי טיפולי חירום, אם הם נדרשים, במיוחד בפגים. זאת על אף שהארגון מצהיר וקובע: "מכיוון שהשיליה ממשיכה לבצע חילוף גזים לאחר הלידה, ילודים חולים או פגים שואבים תועלת מנפח דם מוגבר שמקורו בעיכוב בניתוק חבל הטבור" חששות אחרים מניתוק מאוחר של חבל הטבור הם: פוטנציאל מוגבר של "עירוי מופרז מהשיליה" שיכול להוביל לרמות גבוהות מדי של תאי דם אדומים. מצב זה מדאיג במיוחד אם ישנם גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת של היולדת, מגבלה תוך רחמית וגובה רב מעל פני הים. חרף חששות אלה, ארגון הבריאות העולמי ממשיך וטוען שניתוק מאוחר של חבל הטבור מומלץ לכל סוגי הלידות, כי ניתוק מאוחר של חבל הטבור משפר את מצב הברזל, דבר שרלבנטי במיוחד לתינוקות שחיים באזורים עניים עם קושי לקבל מזונות עשירים בברזל. ארגון הבריאות העולמי מבהיר שניתוק מוקדם של חבל הטבור, פחות מדקה אחרי הלידה, אינו מומלץ אלא אם הילוד נמצא בסכנת חנק ויש לנייד אותו במהירות לקבלת טיפול חירום.

EndFragment