2016 © כל הזכויות שמורות לשרי בומפלד  

שיתוק מוחין

May 26, 2016

שיתוק מוחין(CP) הוא מונח שמתאר שורה של מצבים כרוניים שפוגעים בתנועתיות של הגוף ובתיאום של הפעלת השרירים. שיתוק מוחין נגרם בגלל נזק באזור אחד או בכמה אזורים במוח. הנזק נגרם, בדרך כלל, במהלך ההתפתחות העוברית עוד לפני הלידה, לפעמים במהלך הלידה, או זמן קצר אחרי הלידה או במהלך הילדות. נזק באזורים במוח שמפקחים על תנועתיות פוגמים ביכולתו של המוח לשלוט כפי שצריך בתנועות ובתנוחות.
שיתוק מוחין אינו מצב שמחמיר או משתפר עם הזמן, אך מצבים משניים, כמו
נוקשות שרירית, יכולים להשתפר במרוצת הזמן, להחמיר או להיוותר ללא שינוי. שיתוק מוחין אינו מחלה ואין להתייחס אליו ככזה. למרות שזהו מצב שאינו בר ריפוי אימון וטיפול יכולים לסייע בשיפור התפקוד, ובמיצוי פוטנציאל היכולת של התינוק.
גורמי סיכון לשיתוק מוחין הם:
• לידה בטרם עת.
• משקל נמוך בלידה.
• חוסר יכולת של השלייה לספק לעובר המתפתח חמצן ורכיבי תזונה.
• מחסור בגורמי גדילה במהלך החיים ברחם.
• אי תאימות בין סוג דמו של העובר לסוג דמה של האם.
• מחלת אדמת של האם בחודשי ההריון הראשונים, או מחלות נגיפיות אחרות.
• זיהום של חיידקים באם, בעובר או בתינוק שתוקף באופן ישיר או עקיף את מערכת העצבים המרכזית.
• מחסור ממושך בחמצן במהלך הלידה.
• צהבת חמורה מיד לאחר הלידה.

מהם הסוגים השונים של שיתוק מוחין?
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של שיתוק מוחין:
שיתוק מוחין ספסטי. בסוג זה של שיתוק מוחין, שפוגע ב- 70%-80% מהמקרים, השרירים נוקשים ומכווצים באופן תמידי. שיתוק מוחי ספסטי מופיע, במקרים מסוימים, לאחר תקופה של מתח שרירי ירוד (היפוטוניה) בתינוק הקטן.
שיתוק מוחין דיסקינטי. סוג זה של שיתוק מוחין מאופיין בתנועות איטיות בלתי נשלטות. אחוז הלוקים בסוג זה של שיתוק מוחין עומד על 10%-20%.
שיתוק מוחין אטקסי. סוג נדיר זה של שיתוק מוחין פוגע בתחושת שיווי משקל ובתפיסת העומק. אחוז הלוקים בסוג זה של שיתוק מוחין עומד על 5%-10%.
שיתוק מוחין מעורב. השילוב השכיח ביותר הוא בין התנועות הספסטיות לבין התנועות הדיסקינטיות.

מהם הסימנים המקדימים של שיתוק מוחין?
סימנים מקדימים של שיתוק מוחין מופיעים, בדרך כלל, בגיל הינקות, וההורים הם הראשונים, לעתים תכופות, שחושדים שתינוקם אינו מפתח מיומנויות תנועה תקינות. תינוקות שלקו בשיתוק מוחין אטיים בהגעה אל אבני דרך התפתחותיות: התהפכות, ישיבה, זחילה, חיוך או הליכה. מצב זה נקרא עיכוב התפתחותי.
חלק מן התינוקות הוא בעל מתח שרירי לא תקין. מתח שרירי ירוד נקרא היפוטוניה, התינוק שליו ורגוע מדי ואפילו נרפה. מתח שרירי מוגבר נקרא היפרטוניה, התינוק נוקשה ותפוס. במקרים מסוימים התינוק חווה תקופה מוקדמת של היפוטוניה שמתפתחת תוך 2-3 חודשים להיפרטוניה. תינוקות פגועים שוכבים, במקרים רבים, בתנוחה בלתי שגרתית או שיש להם העדפה של צד אחד בגופם.
הורים שמודאגים לגבי התפתחות תינוקם מסיבה כלשהי, רצוי שיפנו לרופא מיומן שידע להבחין בין שינוי תקין בהתפתחותו של התינוק לבין הפרעה התפתחותית.
איך מאבחנים שיתוק מוחין?
רופאים מאבחנים שיתוק מוחין על-ידי בדיקת מיומנויות תנועתיות של התינוק ובחינה מדוקדקת של העבר הרפואי של האם ותינוקה. בנוסף לבדיקתם של תסמינים של התפתחות אטית, מתח שרירי בלתי תקין ותנוחה לא שגרתית, יבחן הרופא את הרפלקסים של התינוק ואת העדפת צד שלו.
הצעד הבא באבחון שיתוק מוחין הוא לשלול קיומן של הפרעות אחרות שיכולות לגרום לבעיות תנועה. הדבר החשוב ביותר שהרופא חייב לוודא הוא שמצבו של התינוק אינו מחמיר. שיתוק מוחין בהגדרתו אינו מצב שמתקדם. אם התינוק ממשיך לאבד מיומנויות תנועה נוספות, מקור הבעיה במקום אחר, כמו: מחלות גנטיות, מחלות שרירים, הפרעות בחילוף חומרים או גידולים במערכת העצבים.
מהן השפעות שיתוק מוחין?
שיתוק מוחין מאופיין בחוסר יכולת לשלוט באופן מלא על תפקוד תנועתי, בעיקר שליטה בשרירים ובתיאום פעולתם. בהתאם לאזורי המוח שנפגעו, הדברים הבאים יכולים לקרות:
• התקשות שרירים או עוויתות
• תנועה בלתי רצונית
• הפרעה בהליכה או בניידות
• קושי בבליעה ובעיות בדיבור
• חישה ותפיסה בלתי תקינות
• ראייה משובשת
• בעיות שמיעה ודיבור
• התקפי פרכוסים
• פיגור שכלי
• קושי בהזנה
• אי-שליטה בסוגרי השתן והצואה
• בעיות נשימה בגלל קשיי תנוחה
• בעיות בעור בגלל פצעי לחץ
• לקויות למידה

Please reload