שימוש במוצץ יכול להוביל לבעיות רגשיות בקרב בנים

שימוש במוצץ יכול להזיק, מבחינה רגשית, להתפתחות תינוקות ממין זכר, מכיוון ששימוש במוצץ עוצר תינוקות מלהתנסות בחיקוי הבעות פנים בהיותם רכים בימים, כך נטען במחקר שנערך באוניברסיטת ויסקונסין שבארה"ב שהתפרסם בכתב העת לפסיכולוגיה חברתית בסיסית ויישומית.

זהו המחקר הראשון מסוגו שמצא קשר בין שימוש במוצץ לבין ממצאים פסיכולוגיים.

בעבר, המליצו ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) לצמצם את השימוש במוצצים בקרב תינוקות וילדים. המלצה זו באה בעקבות מחקרים שהראו שהפסקת שימוש במוצץ יכולה לעודד הנקה, ושמוצצים יכולים לגרום לצמיחה בלתי תקינה של שיניים, ושישנו קשר בין שימוש במוצץ לבין דלקות אוזניים.

פרופסור פולה נידנטל, שהובילה את המחקר, מסבירה: "על-ידי שיקוף של מה שעושה אדם אחר, אנו יוצרים חלק מסוים של הבעת הרגשות שלנו. זו אחת הדרכים להבין מה מרגיש מישהו אחר, במיוחד אם נראה שהוא כועס, אך הוא אומר שאיננו כועס, או שהוא מחייך, אך מה שמתחולל סביב אינו מתאים לשמחה. אנו יכולים לדבר עם תינוקות, אך לפחות בהתחלה הם לא יבינו את משמעות המילים. לכן הדרך שבה אנו מתקשרים עם תינוקות היא על-ידי שימוש בטון של דיבור ובהבעות פנים. ידוע זה זמן רב שבני אדם בכל גיל מחקים פעולות של אחרים, כמו שפת גוף, הבעות פנים ותנועות. פעולות חיקוי אלו הן כלי למידה חשובים ביותר לתינוקות שמתחילים לבטא את רגשותיהם. כאשר לתינוק יש מוצץ בפה, קשה לו לחקות את הפעולות של הסובבים אותו, ולכן קשה לו ללמוד לבטא את רגשותיו".

ממצאים אלה של הצוות בראשותה של פרופסור נידנטל דומים מאוד לממצאי מחקרים שבדקו השפעות של זריקות בוטוליניום טוקסין (בוטוקס), שמשתקות את שרירי הפנים ומעלימות מהם את הקמטים. אנשים שהשתמשו בבוטוקס היו בעלי טווח צר יותר של ביטוי רגשות ורובם התקשו גם להבחין בהבעות פנים שמייצגות רגשות מסוימים אצל אנשים אחרים.

החוקרים בחנו גם אינטליגנציה רגשית בקרב בנים בני 6-7 שנים ובקרב סטודנטים. החוקרים מצאו שאלה שהשתמשו באופן סדיר עם מוצץ בינקותם התקשו לחקות הבעות רגשיות שנראו אצל אחרים והיו בעלי יכולת נמוכה לזהות ולהביע אמפתיה.

עוד טענו החוקרים שבנות אינן מושפעות כל-כך משימוש במוצץ מכיוון שהתקדמותן הרגשית מושגת ללא תלות במוצץ. בנים לעומתן פגיעים יותר ולכן שימוש במוצץ משמעותי יותר בקשר להתפתחותם הרגשית.